דבר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין

אחיותיי ואחיי, ניצולי השואה. בליל הסדר תש"ד 1944, התאספה בביתן 18 בברגן בלזן קבוצת יהודים נחושים שלא לאכול חמץ. הרב אהרן יששכר דוידס, רבה של רוטרדם וממנהיגי תנועת המזרחי, שבחר שלא להינצל עם משפחתו ונשלח לברגן בלזן עם קהילתו, הסביר להם שחובתם לעשות מה שאפשר כדי לחיות. כדי לשכנע אותם נטל בידו חתיכת לחם בירך ברכת 'המוציא', ולפני שהכניס את הלחם לפיו בליל הסדר, קרא בקול תפילה מיוחדת שחיבר יחד עם הרב אברהם שלמה לויסון ורבנים נוספים מהולנד. וכך אמר, 'אבינו שבשמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ. אך על זאת דווה ליבנו שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות. הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצוותך, 'וחי בהם, ולא- שימות בהם'. על כן תפילתנו אליך שתחיינו ותקיימנו ותגאלינו במהרה'. הרב דוידס, שקרא לקהילתו עוד בשנות העשרים לעלות ארצה, לא זכה לכך. בחודש אדר תש"ה 1945, חודשיים לפני שחרור המחנה, נספה הרב בברגן בלזן.