13 נובמבר 2016
נושא העזרה ההדדית בין יהודים בתקופת השואה, נמצא ברוח חוק יד ושם, והוא נושא ליבה שיד ושם עוסק בו לאורך כל השנה בכל אופני ההנצחה, החינוך והמחקר: מעשי הצלה שנעשו על ידי יהודים מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, עשרות ספרים ומחקרים שמתייחסים לנושא פורסמו ע"י יד ושם (האחרון שיצא לאור ב 2015 הוא "עלה איתי בגורלי" – יהודים מצילים יהודים לנוכח ההשמדה), הנושא מקבל ביטוי כמעט מידי שנה בעצרת המרכזית של יד ושם ביום הזיכרון לשואה, עשרות תכניות חינוכית של יד ושם מבליטות את התמיכה והסיוע שנתנו יהודים זה לזה, חומרים מגוונים בנושא מופעים באתר האינטרנט של יד ושם.
ממחקרים ומעדויות אנו למדים שעזרה הדדית, סיוע והושטת יד של יהודים ליהודים אחרים בתקופת השואה היתה תופעה שכיחה ושרוב היהודים שהצליחו לשרוד בשואה, קיבלו עזרה מיהודי אחר. התיקון לחוק יד ושם הנו מיותר ולצערנו, נראה כי מטרתו היא ליצור תשתית להענקת אותות ליהודים שסייעו ליהודים בתקופת השואה. מהלך כזה בעייתי במהותו, עלול לגרום עוולות ואף לפגוע ברגשותיהם של שורדי שואה רבים.
הענקת אותות ליהודים שהצילו יהודים, לא זו בלבד שלא תועיל למעשה הזיכרון של מעשי גבורה אלה, אלא עלולה ליצור תחושה שמעשי ההצלה היו נדירים ולכן ראויים לציון מיוחד ובכך בעצם נחטא לאמת ההיסטורית. התופעה של סולידריות יהודית בתקופת השואה הנה בלתי נפרדת מתולדות השואה ומשגרת ההתמודדות וההישרדות של העם היהודי בתקופה זו.
