בגיל ארבע איבד את שמיעתו בעקבות מחלת השנית. בוגר לימודי עיצוב רהיטים ואמנות באקדמיה בבודפשט. משנת 1939 הוצגו יצירותיו בתערוכות רבות, אך בשל האנטישמיות הגואה הוסרו מהתצוגות. אחותו ובעלה נמלטו מווינה בעקבות ליל הבדולח, ואחרי נדודים מצאו מקלט בביתו בבודפשט, ב-1940. משהתגלה הדבר, במרס 1943, נעצר ונגזרו עליו עבודות כפייה. בעזרתו של מורהו לאמנות, פרופסור אישטוואן סוניי הצליח להשתחרר. עם הכיבוש הגרמני במרס 1944 נעצר שנית ואולץ להשלים את ימי המעצר שנגזרו עליו עוד קודם לכן. הצליח לברוח ממחנה העבודה אוֹבּוּדָה בעזרת הצלב האדום, והצטרף לארגון זה. במסגרת זו עסק בשליחויות בעבור שגרירות שוויץ בבודפשט, וניצל את תפקידו כדי לזייף חותמות למסמכים מזויפים ליהודים. לאחר השחרור, במרס 1945, נסע לאונגוור לחפש בני משפחה, אך למעט שני אחיינים ששרדו, גילה שכל בני משפחתו נרצחו באושוויץ. היות שאונגוור סופחה לברית-המועצות נמנעה יציאתו במשך 11 שנה, ובמהלכן הציג בגלריות סובייטיות. בספטמבר 1956 השיג ויזה לביקור בבודפשט. משם נמלט לווינה. ב-1962 נישא, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. היה אמן פעיל עד פטירתו.
בעת מאסרו בבית המעצר בבודפשט, במרס 1944, תיעד במחברות רישום, בעפרונות צבעוניים, את העצורים היהודים הממתינים לגורלם הלא נודע. העצורים מתוארים בתנוחות אקראיות כגון נמנום, התכנסות פנימה או הרהור.
היצירות המוצגות בתערוכה הן מתוך מחברת רישום בת 16 דפים, מאוסף יד ושם.
בתערוכה "דיוקן אחרון: אמנים מתעדים בשואה" ממשיך יד ושם במשימתו להשיב פנים ושם לקורבנות השואה, כמו גם לספר את סיפורם האישי. למרות מאמצינו, מספר דיוקנאות המוצגים בתערוכה נותרו עלומים. אם בידכם מידע נוסף אודות הדיוקנאות ו/או האמנים המוצגים בתערוכה, אנא צרו קשר עם צוות מוזיאון לאמנות.
