|
1894
|
21 במאי: נולד באנטוורפן. הבן השלישי במשפחה, אח לפול ולאדולף. האב שמעון דויטש היה יהלומן ממוצא הונגרי, והאם הרמינה רצרסדורפר הייתה בתו של רב ממוצא אוסטרי.
|
|
1895
|
אימו מתה ממגפת השפעת.
|
|
1896
|
אביו נישא בשנית לדינה פרידן ונולדים להם שלושה בנים: לאון (לאו), ברנרד (בנו) וסלומון. סלומון נפטר כשלושה חודשים לאחר הלידה.
|
|
1900-1920
|
לימודים בבית ספר תיכון. קרול דויטש וארבעת אחיו מקבלים חינוך יהודי דתי.
עם סיום לימודיהם, הבנים מצטרפים לעסקי היהלומים של אביהם. קרול עובד בליטוש ואחיו פול, שלמד בצעירותו בישיבה בצפת, משמש רואה חשבון.
|
|
The 1920s
|
28 בפברואר: קרול נישא בשידוך לאסתר לאופר, ילידת 1898. אביה אברהם הוא ראש קהילת אוסטנדה, עיירת קיט על חוף הים הצפוני. הזוג הצעיר משתקע באוסטנדה. דויטש עובד בשיווק ב-“Au Bon Marché d’Ostende", סלון למכירת פרוות שבבעלות אשתו.
|
|
1928
|
בשנות השלושים של חייו, דויטש מקדיש את מרב זמנו לאמנות ומצטרף לחוג הציירים, הסופרים והמשוררים של אוסטנדה, המאוגדים סביב דמותו של הצייר הבלגי הנודע ג'יימס אנסור. ידידות מתפתחת בין השניים. באותה שנה אנסור מצייר את דיוקנו של דויטש וחותם בעברית.
|
|
1929
|
11 באפריל: נבחר לשמש נשיא הקהילה היהודית של אוסטנדה.
14 בדצמבר: תערוכתו הראשונה נפתחת בגלריה "לואי מנטו", בריסל. את דברי הפתיחה לקטלוג כותב ג'יימס אנסור.
|
|
1931
|
משתתף בתערוכה קבוצתית בגלריה "סטודיו", אוסטנדה.
|
|
1933
|
2 במרץ: תערוכת יחיד בגלריה "לואי מנטו", בריסל. בתערוכה מוצגים 24 ציורי דיוקן ונוף. את ההקדמה לקטלוג כותב המשורר הבלגי אנרי ואנדפוטה.
|
|
1934
|
תערוכת יחיד בגלריה "ז'ורז' ז'ירו", בריסל.
בשנה זו הוא פוגש את פייגה (פלה) ברונשטיין, ילידת 1911, שמוצאה מאולקוש, פולין ובשנת 1929 היגרה לבלגיה עם אמהּ ואחיה. פלה זוכה בתחרות מלכת היופי באוסטנדה ובעקבות זכייתה דויטש מצייר את דיוקנה. ברבות הימים השניים מתאהבים. אולם משפחתה של פלה מתנגדת לקשר ביניהם שכן קרול דויטש עדיין נשוי, הוא מבוגר מפלה ב-17 שנה והמשפחה רואה בו בוהמיין חסר תקנה.
|
|
1935
|
27 בינואר: נבחר לשמש חבר במועצת ההנהלה של אגודת האמנים הבלגים. כעבור כשנה מתפטר מתפקידו.
17 בדצמבר: מתפטר מתפקידו כנשיא קהילת אוסטנדה בנימוק של העתקת מקום מגוריו לאנטוורפן.
|
|
1936
|
בשל יחסיו האישיים הסבוכים, מחליט לנסוע לארץ-ישראל למשך שנה. שם הוא מצייר ציורי שמן גדולים וציורים בצבעי מים ובהם הוא מתאר את ארץ הקודש, את נופיה ואת אורה המיוחד. בדצמבר, לאחר שובו לבלגיה, מגיש תביעת גירושין מאסתר. |
|
1937
|
שוקד על איורים לספרהּ של משוררת היידייש יוכבד שפינגרן-שונפרוכט. הספר יוצא לאור באנטוורפן ועל כריכתו מופיע איור של דויטש.
|
|
1938
|
6 באוקטובר: תערוכת-יחיד המציגה ציורי נוף של ארץ-ישראל. גלריה "ברקפוט", אנטוורפן.
|
|
1940
|
20 בינואר: אינגריד, בתם היחידה של קרול ופלה, נולדת באנטוורפן.
10 במאי: פלישת גרמניה הנאצית לבלגיה.
יתה של משפחת דויטש באנטוורפן נחרב בהפצצות.
המשפחה מנסה להשיג אשרות הגירה לארצות-הברית, אך ללא הצלחה.
לפרנסת משפחתו דויטש מתמקד בציור דיוקנאות.
28 באוקטובר: היהודים בבלגיה נקראים לערוך מפקד אוכלוסין ומרשם של עסקיהם.
12 בדצמבר: מצהיר באנטוורפן שהוא, פלה ובתם אינגריד יהודים.
|
|
1941
|
29 באוגוסט: פרסום צו המחייב את היהודים להתגורר באחת מארבעת הערים הגדולות ומטיל עליהם עוצר מ-08:00 בערב עד 07:00 למחרת בבוקר
שוקד על חומש מאויר ומקדיש אותו לבתו ביום הולדתה השני. החומש, השמור בקופסת עץ מהודרת מעשה ידיו, כולל 99 איורים המתארים דמויות ואירועים מן המקרא.
|
|
1942
|
17 בינואר: איסור הגירת יהודים.
25 במרץ: המשפחה עוברת להתגורר בבריסל.
אביב: יישום הפתרון הסופי בבלגיה.
27 במאי: פרסום צו המורה ליהודים לענוד את הטלאי הצהוב.
המשפחה חיה באיום השילוחים ומחפשת נואשות אחר מקומות מסתור באזורים הכפריים. אינגריד וסבתהּ רגינה ברונשטיין מוסתרות בזהות בדויה אצל משפחה קתולית בעיירה פלורנוויל שבדרום-מזרח בלגיה. כך הן שורדות את המלחמה.
|
|
1943
|
ספטמבר: תחילת גירושם של יהודים בעלי אזרחות בלגית.
3 בספטמבר: אנשי הגסטפו עוצרים בלילה את קרול ופלה דויטש, כנראה בעקבות הלשנה, ומשלחים אותם למחנה המעבר מכלן.
20 בספטמבר: דויטש ואשתו, המסומנים במספרים 96B ו-97B בטרנספורט 22-B, מגורשים ממכלן לאושוויץ. פלה נשלחת אל תאי הגזים, ככל הנראה.
טרם גירושם לאושוויץ קרול ופלה כותבים, כל אחד לחוד, גלויה אחרונה לבתם אינגריד הנמצאת במסתור.
|
|
1944
|
פלישת כוחות הברית לבלגיה.
דויטש משולח למחנה זכסנהאוזן, ומשם הוא מועבר למחנה בוכנוולד.
20 בדצמבר: קרול דויטש, אסיר מס' 110422, מת מאפיסת כוחות בשעה 05:30. ברישומי המחנה נרשם שנפטר עקב ניוון שריר הלב.
|
|
1945
|
15 בפברואר: בלגיה משוחררת סופית.
אינגריד וסבתהּ חוזרות לאנטוורפן. הן מגלות שבמהלך המלחמה רוקנה דירתה של הסבתא מרהיטים ומחפצי ערך במסגרת ה"מובלאקציון", בזיזה שיטתית שנועדה להעביר הרכוש היהודי השדוד לגרמניה. בנס נותר החומש המאויר של קרול דויטש ללא פגע.
|
