מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

Library HEBREW

אודות ספריית יד ושם

ספריית יד ושם מכילה את האוסף המקיף ביותר בעולם של פרסומים על אודות השואה.

הספרייה, המונה כיום למעלה מ-169.000 כותרים ב-64 שפות, שמה לה למטרה לאסוף את כל החומר היוצא לאור בנושא השואה, להעמידו לרשות קהל הקוראים ולשמרו למען הדורות הבאים.

אוסף הספרייה שלנו אינו מהווה רק מקור מידע עצום על אודות השואה, אלא מייצג את ניסיון האנושות להתמודד עם אחד האירועים הטראומטיים ביותר בתולדות האנושות.

למידע נוסף על יהודה שוורצבאום לחצו כאן

אודות ספריית יד ושם

חדש בהוצאה לאור

מות הזמן היהודי: כרוניקה של חורבן הקהילה היהודית בטלוּסטֶה וסביבותיה

מות הזמן היהודי: כרוניקה של חורבן הקהילה היהודית בטלוּסטֶה וסביבותיה

יהושע שכנר | עורכת: בלה גוטרמן 

יהושע שכנר, יליד טלוּסטֶה, נקלע בעל כורחו אל לב

 המאפליה. בימי הכיבוש הנאצי היה חבר בוועד העזרה העצמית בעירו, ולאחר מכן גויס לסייע ליודנרט באיסוף כספים מבני הקהילה ומונה לחבר ביודנרט. רבים מן הגרמנים ששירתו באזור, ועמם גם רבים  משתפי הפעולה האוקראינים, סחטו בלי הרף את הקהילה ודרשו ממנה  והיהודיםבכסף או בחפצים - למלא את "הזמנותיהם" האמינו שהיענות לדרישות האלה ירחיק מבני הקהילה את הפורענות. לאורך  תקופה רשם שכנר את שראו עיניו ואת שהציל מפי עדים למאורעות שהתרחשו בעירו ובסביבתה. עוד בימי , ולאחר השחרור השואה, עת ישב במחבוא, החל לערוך את הכרוניקה ולעבדה הוסיף עוד מידע שליקט מפי ניצולים בני הסביבה. לכתביו של שכנר נוספו בספר מבוא והערות להשלמת המידע ולדיוקו. שכנר ניסה לכתוב באופן שכלתני ומרוחקאבל הדבר לא עלה בידו, ולאורך הכרוניקה שבות ועולות שאלות שהעיקו עליו בקשר לגורל שנגזר על העם היהודי כולו, על קהילתו ועל התפקיד שהוא וחבריו להנהגה נאלצו למלא. הכרוניקה היא אפוא תעודה חשובה ומרתקת על חייהם ועל מותם של יהודי טלוּסטֶה וגליציה המזרחית, הכתובה מנקודת ראותו של חבר יודנרט שנאלץ להכריע בסוגיות אנושיות קשות מנשוא, שאין הדעת משגת, בימי האימה של מות הזמן היהודי.

גטו ורשה – הסוף: אפריל 1942 – יוני 1943

גטו ורשה – הסוף: אפריל 1942 – יוני 1943

חוי דרייפוס (בן-ששון)

גטו ורשה מרד גטו ורשה הוא מעשה ההתנגדות הבולט ביותר שעשו יהודים בתקופת השואה ונחשב להתקוממות העירונית הראשונה באירופה הכבושה. הספר מביא את  1942 סיפורם של המוני היהודים שחיו ומתו בגטו מאפריל . המחברת מתארת את חיי היהודים טרם  1943 ועד יוני הגירושים הגדולים לטרבלינקה, בוחנת את הכאוס של  ימי השילוחים ועומדת על דפוסי ההתאוששות והחידלון האישיים והציבוריים של יהודי הגטו. על בסיס מאות מקורות היא מציגה את עולמו של האדם היהודי, ואת החברה שבה חי, בצל גלי הרצח החוזרים ונשנים ואי-הוודאות שחוללו. בספר זה ימי המרד מוצגים בהקשר רחב על רקע עולמם של כלל יהודי הגט.

קראו לו חבר: עיתון הילדים "קמרד" מגטו טרזיינשטאט (טרזין)

קראו לו חבר: עיתון הילדים "קמרד" מגטו טרזיינשטאט (טרזין)

תרגום מצ'כית, מבוא והערות: רות בונד

קמרד (חבר) הוא אחד מעיתוני הילדים המעטים מתקופת השואה ששרדו בשלמותם. העיתון נכתב  בידי קבוצת נערים בני  1944-1943בצ'כית בשנים  במעון ילדים בגטו טרזין, ומהווה תעודה יחידה  14-12במינה על הווי הילדים, סדר יומם, שמחותיהם ופחדיהם.  סיפורי ההרפתקאות בהמשכים, סדרת הקומיקס על נהגי  כל אלה מלמדים  - המרוץ, מדור הספורט והחידונים  ילדים ככל הילדים למרות קמרדעד כמה היו בני חבורת  .1944  חיי רובם הסתיימו בשנת  - היותם סגורים בין חומות הגטו, חוץ מדבר אחד תרגמה מצ'כית והוסיפה מבוא והערות רות בונדי ז"ל, סופרת, מתרגמת וחוקרת תולדות יהודי צ'כיה בתקופת השואה.

על הסף: יהודי אירופה ערב מלחמת העולם השנייה

על הסף: יהודי אירופה ערב מלחמת העולם השנייה

ברנרד וסרשטיין

הספר עוסק בתקוותיהם ובחרדותיהם של יהודים באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים, בהלכי המחשבה ובעולם הערכים שלהם, בהשקפותיהם הדתיות, בשסעים האידיאולוגיים והחברתיים שנתגלעו בקרבם ובשלל צורות הביטוי התרבותי שלהם. המחבר מציב בקדמת הבמה אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים, מן השטעטל ומן הכרך הגדול לרוחבה ולאורכה של היבשת. הוא מנתח את מצוקתם של היהודים, ומראה כי נבעה מהתפוררות פנימית לא פחות מאשר מהתנכלות חיצונית. המחבר מפיח רוח חיים במנהיגים, בהוגים וברבנים בני התקופה, וגם באנשים מן השורה ובהמוני האלמונים הנשכחים למחצה שמרכיבים למעשה את ההיסטוריה.