ילדים יהודים ברחוב ראטהאוז (ראטהאוזשטראסה, Rathausstrasse) בגטו טרזין בעת ביקור הצלב האדום בגטו ב-23 ביוני 1944. רחוב זה היה סגור בפני תושבי גטו טרזין על ידי שומרים ומחסומים. היחידים שהורשו לעבור ברחוב זה היו צ'כים, גרמנים ויהודים בעלי מקצועות כגון חשמלאים, נגרים ושרברבים. גם אנשי המשטרה היהודית לא הורשו לעבור את המחסומים. הגרמנים נתנו לילדים רשות חריגה לשהות ברחוב זה למשך ביקורם של אנשי הצלב האדום, במסגרת יצירת מצג שקרי לפיו יהודי גטו טרזין נהנים מתנאי חיים טובים.
טרזין היה גטו לדוגמה שהקימו הגרמנים בנובמבר 1941 בטרזין שבצ'כיה הכבושה, כ-60 ק"מ מצפון לפראג. באוקטובר 1943 הובאו לגטו טרזין כ-450 מיהודי דנמרק שלא הצליחו להימלט לשוודיה, והצלב האדום הדני ביקש לבקרם. לכן ערכו הגרמנים בסתיו 1943 מבצע לשיפור פני הגטו. רחובות הגטו, שעד אז סומנו רק באותיות ובמספרים, קיבלו שמות פיוטיים. הוקמו חנויות דֶמֶה עם מעט סחורה. נפתח "בית קפה" וניגנה בו להקת ג'ז מקומית. טרזין לא כונתה עוד גטו אלא "אזור התיישבות יהודית".
לקראת הביקור הוקם גן ילדים ליום אחד. פונו אסירים שנדחסו בחדרים צפופים בקומות הקרקע של הבתים לאורך המסלול המתוכנן. שלושת חברי המשלחת, ובהם שני נציגי הצלב האדום הדני, ביקרו ב"חדרי משפחה" מזויפים. הם הורשו לדבר רק עם אסירים מיוחסים – יהודים דנים ונציגי ההנהגה היהודית – ורק בנוכחות שומרי אס-אס.
בעקבות הביקור כתב נציג הצלב האדום שטרזין היא "עיר ככל הערים" ותושביה מקבלים מנות מזון גדולות מכפי שמקבלת כלל האוכלוסייה. המשלחת ראתה בטרזין "יעד סופי" ולא שאלה איפה רבבות היהודים שהוצאו מהגטו מזרחה.
לפני שהוסרה התפאורה ששימשה לתרמית צולם בגטו סרט תעמולה שכותרתו "טרזין – אזור המושב היהודי", ובפי אסיריו כונה באירוניה "הפירר מעניק ליהודים עיר". סרט זה לא הוקרן מעולם לפני הקהל הרחב, שכן גרמניה הובסה במלחמה לפני השלמתו. רוב השחקנים והצוות גורשו לאושוויץ ונרצחו.
מעל 150,000 יהודים גורשו לגטו טרזין מכל רחבי אירופה, בעיקר ממערב אירופה. כ-90,000 מהם גורשו להשמדה במחנות ההשמדה, בעיקר באושוויץ. מעל 30,000 יהודים נוספים נספו בגטו עצמו מקור, מרעב וממחלות. מבין כ-13,000 ילדים שגורשו לגטו טרזין שרדו מאות ספורות. רובם המכריע גורש למחנות ההשמדה.
ארכיון התצלומים של יד ושם 4613/522
