לוח מצבה מאולתר של הנער משה יעקובסון שנפטר בגיל 17 בגטו לודז' ב-27/7/1942 ונקבר בגטו

הנער משה מוריץ יעקובסון חלה במחלת הטיפוס בגטו לודז'. על מיטת חוליו כתב ביומנו: "אני כבר יודע מה אעשה. ניסע לפלשתינה כפי שרצינו... וודאי אבריא בעזרת השמש, היובש והטיפול של אמא". ואולם, משה לא זכה להבריא ולעלות לארץ ישראל. הוא נפטר ב-27/7/1942 ונקבר בבית הקברות בגטו.

כשנתיים לאחר פטירתו, זמן קצר לפני חיסול גטו לודז', ברחה סוניה, אחותו של משה, מהגטו. במהלך הפרידה הנרגשת מבני משפחתה אמר לה אהרון אחיה: "את בוכה מפני שאת צריכה להשאיר מאחורייך את קברו של אחיך היקר... אם את מאמינה שיהיו בכלל קברים אחרי היהודים אולי תהיי בין המאושרים שיישארו בחיים ותמצאי (אחרי המלחמה) את קברו של אחינו."

סוניה שרדה, עלתה לארץ ישראל והביאה עמה את לוח המצבה של אחיה משה.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם

תרומת סוניה צור, תל אביב