
ארכיון התצלומים - יד ושם, 7317/7362


ארכיון התצלומים - יד ושם, 35B01


התצלום לקוח מתוך אוסף סטרופ. אוסף תצלומים שצורפו כאלבום נספח שהוכן ע"י יורגן שטרופ, גנרל ה-SS ומפקד הכוחות שפעלו לחיסול המרד בגטו ורשה. יש בדו"ח כ-52 תצלומים המתעדים את מראות הגטו בעת המרד באפריל-מאי 1943 ודיווחים יומיים על פעולות ה-SS.
ארכיון התצלומים, יד ושם A4613/18


הלטביים (מצד שמאל בתצלום) הם ככל הנראה חברי גדוד Daugavas Schutzmannschaft 22 או גדוד 272 Daugavgrivas Schutzmannschaft. שני הגדודים היו מוצבים בין יולי לאוגוסט 1942 בורשה.ב-22/07/1942 החל השלב הראשון ב"יישוב מחדש" של יהודי גטו ורשה והוא נמשך עד לסוף החודש. בשלב זה תוכנן גירוש של מעל 60,000 יהודים. כאשר נדרש יו"ר היודנראט, אדם צ'רניאקוב, להעביר 7,000 יהודים מדי יום ל-Umschlagplatz, הוא בחר לשים קץ לחייו.
ארכיון התצלומים - יד ושם 1605/689


במרכז עומד רב הגטו הרב שפירא.
ארכיון התצלומים - יד ושם, 69DO6


את האזיקים תרם שמעון סרברניק, אחד משלושת הניצולים היחידים מהמחנה.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת שמעון סרברניק, נס ציונה


חלמנו היה מחנה ההשמדה הראשון ששימש לרצח המוני בגז. במקום נרצחו כ-320,000 יהודים.חפצי הנספים התגלו בחפירות שערכה מנהלת האתר בפולין בעשור האחרון של המאה העשרים.
אוסף החפצים, יד ושם
השאלת מוזאון מחנה חלמנו, פולין


הגז הגיע למחנות בצורה גבישית בקופסות פח אטומות. במגע עם האוויר נהפכים הגבישים לגז קטלני שבתוך דקות ממית בחניקה. אדם במסכת גז היה שופך את הגבישים דרך פתח קטן לתוך תא הגז האטום בו היו הקורבנות.
אוסף החפצים, יד ושם
השאלת מוזיאון מיידנק, פולין


אוסף החפצים, יד ושם
השאלת מוזיאון אושוויץ, פולין

בפולין חיו יהודים קרוב ל-800 שנים, עד לכיבוש הנאצי, והם מנו כ-3.3 מיליון יהודים – יותר מאשר בכל מדינה אחרת באירופה. גם שיעורם בקרב האוכלוסייה – כעשרה אחוזים – היה גבוה יותר מאשר בכל מדינה אחרת באירופה.
לאחר כיבושה של פולין בידי גרמניה וברית-המועצות בספטמבר 1939, נכלאו בגטאות רוב היהודים שנותרו בשטח הכיבוש הגרמני – כ-1.8 מיליון יהודים. ביוני 1941, לאחר שפלשו לברית-המועצות, כלאו הגרמנים בגטאות את שאר יהודי פולין וכעבור פרקי זמן שונים שילחו אותם למחנות ריכוז ולעבודות כפייה.
בדצמבר 1941 בוצע רצח יהודים מאזור גטו לודז' בחלמנו באמצעות משאיות גז, ובמרס 1942 החלה גם באושוויץ השמדה של יהודים פולנים. לאחר גיבושם של קווי פעולה בוועידת ונזה הקימו הגרמנים בין מרס ליולי 1942, שלושה מחנות השמדה בפולין ("מחנות היידריך"): בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה. בסמוך לצמתי מסילות רכבת. במחנות הללו לא נערכו סלקציות, ובהגיע רכבות הגירוש נשלחו הקרבנות – גברים, נשים וטף – היישר אל מותם.
ב-22 ביולי 1942, ערב תשעה באב, החל הגירוש הגדול מגטו ורשה שנמשך עד ה-21 בספטמבר ובמהלכו נעקרו ושולחו כ-265,000 איש למותם במחנה ההשמדה טרבלינקה. עד סוף 1943 נרצחו בבלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה כ-1,700,000 יהודים, רובם מפולין. מספטמבר 1942 עד קיץ 1944 נרצחו במחנה מיידנק שליד לובלין עשרות אלפי יהודים, רובם מפולין.
בקיץ 1944 נשלחו להשמדה 80,000 היהודים שנותרו בגטו לודז' – מרביתם לאושוויץ-בירקנאו ומיעוטם לאתר ההשמדה חלמנו, שהופעל מחדש במיוחד למטרה זאת. בחלמנו נרצחו כ-300,000 יהודים, רובם מפולין. באושוויץ-בירקנאו ובחלמנו נמשכו הרציחות עד לשחרור המחנות בינואר 1945 בידי הצבא האדום.
בתום המלחמה שרדו כ-380,000 מיהודי פולין בפולין עצמה, בברית-המועצות ובמחנות ריכוז על אדמת גרמניה ואוסטריה.