מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

הצלת יהודים בידי יהודים בפולין בתקופת השואה

אביבה בלום-וקס ניצלה בידי אמה בגטו ורשה

אביבה בלום-וקס נולדה בוורשה בשנת 1932 לאברהם (אברשה) ולובה בלום. לאביבה היה אח צעיר, אולק. כשהוקם גטו ורשה, באוקטובר 1940, השיגה לובה בניין ששימש את בית הספר לאחיות ועברה אליו עם ילדיה. במהלך הגירושים של קיץ 1942 הצליחה לובה לשכנע את הגרמנים לשחרר את האחיות והבריחה את אביבה ואולק מכיכר השילוחים ברכב ששימש להובלת גופות. באקציה של ינואר 1943 פלשו הגרמנים לבית החולים ברחוב גנשה 33 וירו במאות חולים, רופאים ואחיות. לובה הצליחה להסתיר מספר אחיות וחולים, ואת ילדיה. אביה של אביבה, שהשתתף במרד גטו ורשה, נעצר בידי הגסטפו ונרצח. לובה, אביבה ואולק שרדו עד השחרור. אביבה עלתה לישראל בשנת 1950.

קראו עוד על אביבה בלום-וקס >>>

אברהם כרמי ניצל בידי שומר בית קברות בגטו ורשה ובידי דודו במחנה הריכוז

אברהם כרמי נולד בקששוביצה שבפולין בשנת 1928, בנם של בצלאל ולאה. לאחר הפלישה הגרמנית ברחה משפחתו לדודו משה פוזנר, מנהל בית הקברות היהודי בוורשה. בגרושים ההמוניים בקיץ 1942 הוברחו אברהם ואמו מהאומשלגפלץ, כיכר האיסוף, אך אביו של אברהם גורש לטרבלינקה ונרצח. במהלך מרד גטו ורשה באביב 1943, אברהם, אמו ודודו משה נשלחו למיידנק, שם נרצחה לאה. אברהם ומשה הועברו למחנה עבודה ולאחר מכן נשלחו לבירקנאו. משם נשלחו למספר מחנות עבודה. משה, שטיפל באברהם והציל אותו בתחנות רבות במסעם, מת מתשישות וממחלות יומיים בלבד לפני השחרור. ב-1945 עלה אברהם לארץ ישראל. הוא נלחם במלחמת העצמאות בגוש עציון ונפל בשבי הירדני.

קראו עוד על אברהם כרמי >>>

אסתר בורשטיין ניצלה בידי חברתה אריקה פקואה בברגן-בלזן

אסתר בורשטיין נולדה בשנת 1923 בלודז' שבפולין. היא היתה נצר לשושלת רבנים מצד אמה. גם אביה היה רב. לאסתר היו שתי אחיות צעירות. בספטמבר 1942 גורש אביה למחנה ההשמדה חלמנו ונרצח. אמה מתה בגטו לאחר שנה והותירה את אסתר אחראית על ארבע ילדות - שתי אחיותיה ושתי בנות דודתה. בשנת 1944 הן נשלחו לאושוויץ. הן שרדו מספר סלקציות וגורשו לכריסטיאנשטט, מחנה עבודה מדרום לברלין. כל בוקר צעדו שבעה קילומטרים לחפור תעלות לצינורות מים. בינואר 1945 הוצעדו הנערות לברגן-בלזן. הן חלו בטיפוס ובת דודתה של אסתר נפטרה. אסתר עצמה חלתה מאד וחברתה, אריקה פאוקה, סיכנה את חייה כדי להביא לה חצי כוס חלב. אריקה עצמה לא שתתה ולו טיפה מהכוס. אסתר זוכרת שפעולות של עזרה הדדית היו נפוצות מאד. אחותה חנה נפטרה מיד לאחר השחרור. עם שחרורה שקלה אסתר 27 קילוגרם.

קראו עוד על סיפורה של אסתר בורשטיין >>>