מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

האידיאולוגיה הנאצית: פרק שלישי - ביסוס המשטר הנאצי בגרמניה

למורה:

כאמור, ב -30 בינואר 1933 עלה היטלר לשלטון. מיד עם כניסתו לתפקיד החלה המפלגה הנאצית בהעצמת כוחה ובדחיקת האופוזיציה הפוליטית במדינה. בתוך פחות משנתיים, הפך היטלר לשליטה המוחלט והבלעדי של גרמניה – הפיהרר. תחת שלטונו הפכה גרמניה לדיקטטורה טוטליטרית שבה שלטה המפלגה הנאצית בכל תחומי החיים. כיצד הצליחו הנאצים לבטל את הדמוקרטיה בגרמניה ולבסס את שלטונם במהירות שכזו?

בתת חטיבה זו נלמד על המהלכים שננקטו בהפיכת גרמניה ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה טוטליטרית ועל בנייתו של המשטר הנאצי במדינה. תהליך הלמידה ילווה בטקסטים היסטוריים וסרטון באנימציה וכן הרצאה קצרה של פרופ' גיא מירון (הרצאה זו דורשת את תיווכו של המורה).

משטר טוטליטרי

בגרמניה הנאצית, כמו גם באיטליה הפשיסטית ובברית המועצות הקומוניסטית, התקיים משטר טוטליטרי. מה היו מאפייני משטר זה וכיצד הוא בא לידי ביטוי ייחודי בגרמניה הנאצית לעומת איטליה וברית המועצות? על כל אלו נלמד בסרטון המונפש שלפניכם.

ביסוס המשטר הנאצי

בחודשים הראשונים לשלטונו של היטלר התרחשו שני אירועים בולטים, שמטרתם הייתה חיזוק וביסוס המשטר הנאצי בגרמניה:

שריפת הרייכסטאג והכרזה על מצב חירום

הצתת הפרלמנט הגרמני בברלין, הרייכסטאג, התרחשה ב-27 בפברואר 1933, פחות מחודשיים לאחר שהיטלר מונה לקאנצלר (ראש ממשלה), והפכה לאירוע מכונן בביסוס הדיקטטורה הטוטליטארית הנאצית.

לאחר הבחירות הפדרליות בגרמניה בנובמבר 1932, זכתה המפלגה הנאצית ב–196 צירים בפרלמנט, אך עדין לא הצליחה להשיג רוב בו. לכן ובעקבות כך, החל היטלר לנקוט בצעדים על מנת לגרום לפיזור הפרלמנט. ב–30 בינואר 1933, מונה היטלר לתפקיד קאנצלר וראש ממשלת גרמניה. במסגרת תפקידו זה, ביקש היטלר מנשיא גרמניה, פול פון הינדנבורג, לפזר את הרייכסטאג ולקיים בחירות חדשות לפרלמנט. המועד שנקבע לבחירות היה 5 במרץ 1933. מטרתו של היטלר הייתה  להשיג רוב למפלגה הנאצית בפרלמנט, ובכך להבטיח את מעמדו ולהסיר את התנגדות האופוזיציה הקומוניסטית. 

ב-27 בפברואר 1933, שבוע לפני יום הבחירות, הועלה בניין הרייכסטאג באש. הקומוניסטים ומתנגדי משטר הואשמו בהצתה וכבר באותה הלילה כ-4,000 איש מהם נאסרו. שריפת הרייכסטאג אפשרה לנאצים להכריז על מצב חירום, בעקבותיו פורסמו צווים מיוחדים שביטלו זכויות רבות. אירוע זה נתפס כמשמעותי ביותר שכן הוא היה זה שהוביל להקמת דיקטטורה נציונל-סוציאליסטית.

כחודש לאחר מכן, ב-23 במרס 1933 התקבל חוק ההסמכה (חוק לביטול מצוקת העם והמדינה). החוק העניק להיטלר סמכות לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה וללא אישור הרייכסטאג. למעשה, חוק זה ביטל  את סמכויות הרייסטאג והיה צעד נוסף בדרכו של היטלר להפוך לשליט יחיד. 

'ליל הסכינים הארוכות'

'ליל הסכינים הארוכות' הוא השם שניתן לסדרת חיסולים פוליטיים שבוצעו בגרמניה הנאצית בין ה-30 ביוני ל-2 ביולי 1934.

בהמשך לפעולותיו של היטלר לביסוס מעמדו, הוא הבין שיש צורך גם להסיר את ההתנגדות אליו  בתוך המפלגה הנאצית. וכך, ב-30 ביוני 1934, הורה היטלר לחסל את צמרת ארגון הס"א (SA) , פלוגות הסער של המפלגה הנאצית, שהיו המכשיר העיקרי לערעור הדמוקרטיה בגרמניה ומה שאיפשר בין היתר את עלייתו של היטלר לשלטון. בין אלו שחוסלו היה גם ארנסט ראהם שעמד בראש הארגון. חיסול אנשי הס"א נבע מהעובדה כי היטלר ראה שפעולותיהם העצמאיות ונטייתם לאלימות רחוב פוגעות במוניטין ובפופולריות שלו. נוסף על כך, הוא רצה לרצות את האליטה הצבאית של גרמניה ולזכות באמונה. 

מספר הנרצחים הרשמי עמד על 85 אנשים, אך ככל הנראה, מספרם האמיתי נאמד במאות ואף יכול להיות שהגיע ל-1000 אנשים. בנוסף, נעצרו בלילה זה יותר מ-1000 מתנגדי משטר שונים. בעקבות הפעולה, שבוצעה ע"י ארגון הס"ס (SS), יחידת המשמר של היטלר, התחזק הארגון והיטלר חיזק את קשריו עם הצבא וראשי התעשיינים.

עוד על ביסוס המשטר הנאצי בהרצאה הקצרה שלפניכם:

עברו לפרק הבא: המדיניות כלפי היהודים בשנות השלושים