שיעור זה מציע דיון בעקבות הכרזה אשר נבחרה במהלך תחרות ארצית לייצג את יום השואה השנה, העומד בסימן 70 שנה למדינת ישראל.
במהלך השיעור נדון במשמעותם של סמלים, אשר הם הכלי המרכזי של כרזות בכלל ושל הכרזה שלפנינו בפרט. לאחר מכן נפנה אל הכרזה עצמה תוך ניתוח ודיון על הסמלים המרכזיים בהם עושה שימוש היוצרת, ועל המשמעות שהיא יוצקת לתוכם בעזרת עיצובם מחדש. מאחר והכרזה עושה שימוש בסמלים המייצגים הן את ארץ ישראל, מדינת ישראל והשואה נקיים דיון בעקבות קטעי סרטים העוסקים בשאלת הקשרים שבין כל אלה.
בעקבות דיון זה מוצעת פעילות יצירה אשר תאפשר לתלמידים לנסח בעזרת שילוב סמלים ומלל את תפיסתם של סמלים אלו ודעתם עליהם.
דיון פתיחה: על סמלים, חברה, תרבות ומה שביניהם
כרזות עושות שימוש בסמלים, ויוצאות מתוך המשמעויות הרבות אשר הם מכילים. גם הכרזה שלפנינו עושה שימוש רב בהם ועל כן נפתח את הדיון במשמעותם של סמלים.
- אילו סמלים אתם מכירים? אילו סמלים חשובים לכם?
- מהו סמל לדעתכם? כיצד הייתם מגדירים את המילה 'סמל'? מה הקשר בין סמל לתרבות?
- באיזו מידה סמלים מהווים שפה תרבותית?
- באיזה הקשר יכולים סמלים לקבל מעמד חשוב?
- לעיתים סמלים משתנים, מדוע ומתי זה קורה, לדעתכם? האם במצב כזה משהו ממשמעות הסמל הישן נותר על כנו?
ניתוח הכרזה- "ספק שבור, ספק שואף לשוב לצורתו השלמה"
התבוננו בכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ח:
- אילו אלמנטים סמליים מופיעים בה? ומה המהלך שהובילה המעצבת את הסמל?
- מה לדעתכם היא ביקשה למסור בעזרת מהלך זה?
- איזה מסר אתם הייתם רוצים להעביר ביחס לקשר שבין סמלים אלו?
בנימוקיהם לבחירת כרזה זו כתבו השופטים:
"הכרזה משרטטת בעיצוב מינמליסטי שני חלקים המהווים שלם הגדול מסך חלקיו. מגן הדוד הספק שבור, ספק שואף לשוב לצורתו השלמה, מאופיין בצבעוניות סימבולית מחברת ומושכת את קווי המחשבה ליחסים ולהקשרים שבין השואה ומדינת ישראל בשנת השבעים להקמתה. המתבונן בכרזה מוזמן לעצב מחשבתו מתוך פתיחות, צניעות ורעננות, להשתתף בשיח שהיא מעוררת ולהעניק לה משמעויות פרטיות וקולקטיביות כאחד".
- " מגן הדוד הספק שבור, ספק שואף לשוב לצורתו השלמה " – חוו את דעתכם - האם לדעתכם מגן הדוד הוא "שבור" או "שואף לצורתו השלמה"? מדוע?
ארץ ישראל, שואה ומדינת ישראל – קשרים ופשרם
בכרזה שני סמלים המייצגים האחד את השואה והשני את ארץ ישראל ומדינת ישראל. לפניכם מספר סרטונים העוסקים בסמלים אלו.
א.- סרטון זה עוסק במקומה של ארץ ישראל בהגות היהודית מתוך כתביהם של יהודים, מספר שנים לפני השואה. למעבר לסרטון לחצו כאן.
- רשמו משפטי מפתח, משפטים סמליים או משפטים העושים שימוש סמלים, מתוך הסרט.
- מה סימלה עבור כותבים אלו ארץ ישראל? האם לדעתכם השואה שינתה סמלים אלו? האם זה מה שארץ ישראל מסמלת גם עבורכם היום? במה ומדוע?
ב.– לפניכם שלושה קטעים מדבריו של הפרופ' יהודה באוואר, המסביר את דעתו על הקשר שבין השואה והקמת מדינת ישראל. לצפייה: חלק א', חלק ב', חלק ג'
- צפו בדבריו ורשמו משפטי מפתח, משפטים סמליים, או משפטים העושים שימוש בסמלים.
- מהי דעתו על הקשר בין ארץ ישראל, מדינת ישראל והשואה? האם אתם מסכימים עם דעתו?
- מהו הקשר בין ארץ ישראל, מדינת ישראל והשואה, לדעתכם?
- האם הדברים מקבלים ביטוי בכרזה שלפניכם?
- לפניכם הצעה ליצירה אשר תאפשר לכם להביע את הקשר שבין שלושת מוטיבים אלו, ארץ ישראל, השואה ומדינת ישראל.
"להשתתף בשיח" - פעילות יצירה בעקבות הכרזה
השופטים כתבו כי הכרזה מעוררת:
" להשתתף בשיח שהיא מעוררת ולהעניק לה משמעויות פרטיות וקולקטיביות כאחד".
פעילות היצירה שלהלן מזמינה אתכם לכך.
לפניכם העתק של הכרזה. העתק זה יחד עם הכרזה יהוו עבורכם שתי כרזות לכבוד 'השואה בסימן 70 שנה למדינה'. עבודתכם היא לחבר בין שני חלקיו של מגן הדוד, הסמל הלאומי של העם היהודי וסמלו של דגל מדינת ישראל.
- השתמשו במשפטים ובמילים שבחרתם במהלך הצפייה בסרטון על ארץ ישראל בטרם השואה, ובהסבריו של פרופ' יהודה באואר. חברו באמצעות המשפטים את חלקי מגן הדוד, או הפרידו ביניהם. מהו הקשר שקיים בין התקופה של לפני השואה לבין זו שאחריה?
- שימו לב לבחירת הצבעים? באיזה אופן הצבע הכחול והצבע הצהוב מהווים סמלים בפני עצמם כאשר מדובר בשואה ובמדינת ישראל?
- חברו משפטים המוסיפים להתבוננות על שני הצבעים האלו.
- האם הייתם מסדרים את חלקי הכרזה באופן אחר?
- מה אירע לסמל? באיזו מידה הוא השתנה, אם בכלל, לדעתכם בעקבות השואה?
- מה מהווה הסמל של מגן הדוד עבורכם?