התערוכה שלפניכם מציגה צילומי ילדי מלחמה וניצולי שואה בליווי טקסטים שנאמרו מפיהם בנושא השנתי של יד ושם - "לחלץ תווי פניהם- סיפורו של האדם בשואה". את התערוכה יצרו בני נוער תלמידי כיתות י' – י"ב מרשת "אורט ישראל", מאזורים שונים בארץ, שתעדו בצילום ובכתב ניצולי שואה וילדי מלחמה תושבי אזור מגוריהם, חברי הקהילות בהן הם חיים.
עבודת התיעוד, ששיאה מוצג בפניכם, לוותה בתהליך לימודי שהתקיים בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם ,במהלכו העמיקו בני הנוער בהיבטים שונים של נושא השואה. התכנית כללה הרצאות, סיורים וסדנאות נושאיות.
את תהליך הצילום ליווה הצלם ירון בן- חורין. בסדרת מפגשים למדו בני הנוער היבטים שונים בתחום אומנות הצילום: טכניקות צילום, עריכה, קומפוזיציה ועוד. בני הנוער חוו את חווית הצילום בסדנאות מעשיות , בהן התנסו בעיקר בצילום במצלמות טלפונים ניידים.
חלק ניכר מן הצילומים בתערוכה הופקו מצילום מסוג זה.
תערוכת "זיכרון מבעד לעדשה" המוצגת לפניכם הינה תוצר של מפגש מרגש ומרתק בין בני נוער לבין ילדי מלחמה וניצולי שואה החיים בקרבם. היצירות המוצגות בתערוכה הינן סיומו של תהליך שכלל ביקורים בבתי הניצולים, ביקורים במועדונים לגיל השלישי, וראיונות עומק במרכזם קורותיהם של ניצולי השואה בתקופת מלחמת העולם השנייה ותחושות ותובנות שעלו בהם לאחריה. הקשר הבלתי אמצעי שבין בני הנוער לבין ניצולי השואה, ההקשבה והשיח, הם העומדים בבסיס הפרויקט ומהווים מטרה מרכזית וחשובה לעצם קיומו.
בתי הספר המשתתפים בפרויקט "זיכרון מבעד לעדשה": אורט הנרי רנסון, אשקלון, אורט אפרידר, אשקלון, אורט רמת יוסף, בת ים, אורט זייל, לוד, אורט עירוני ד', מודיעין, אורט דרסקי, עכו, אורט דתי, בית שאן.
"אם תרצו תוכלו".
יצרו: אמילי בלינוב, אליזבט ולדיקו ולירון סימונוב, אורט דרסקי, עכו.
"בסופו של דבר החיים מתגברים על הכל".
יצרה: שיר יעקב, אורט רמת יוסף, בת ים
"ברחנו בתחילת המלחמה ברכבת האחרונה למוסקבה. היו מחלות ואכלנו צפדרעים כי לא היה מה לאכול"
יצרו: אביאל מרצה ועידו פרנקו. אורט זייל,לוד
"עד היום אני רואה את אמא שלי בוכה, פתאום. ואני יודע שהיא בוכה כי היא נזכרת...".
יצרו: יהודה אדרי ויגאל מרקוזי, אורט אפרידר, אשקלון.
"תמיד תזכרו משפחה זה לנצח“
יצרו: טל אזואלוס, הודיה דרעי וסיון אלבז, אורט דתי, בית שאן.
"מתגעגעת לילדות שגנבו ממני…".
יצרו: האנה סקוסילד ודביר חן, אורט רנסון, אשקלון.
"חשוב לי מאוד לספר לנכדיי שגם יהודי טוניסיה סבלו בזמן מלחמת העולם השנייה מידי הנאצים".
יצרו: אסיף בן ישי, רועי כהן ואורי פרץ, אורט אפרידר, אשקלון.
"אם אחרי 75 שנים יש עוד ניצולי שואה שיכולים לספר, זה חשוב מאד".
יצרו: מיתר תורג'מן, נוב טנג'י, שחר שבתאי ולירן יצחק, אורט דתי, בית שאן.
"התמונות הן הזיכרון האחרון שלי".
יצרו: בני אשירוב, אלון עייש, שיר אלמיזרק ומור חבושה, אורט דרסקי, עכו.
"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק".
יצרו: נטע שולץ וקורל יפרח, אורט רנסון, אשקלון.
"הבית שלי, כאן בישראל".
יצרו: אוראן גוזלן ושובל בוזגלו, אורט אפרידר, אשקלון.
"אני ילד ניצול שואה מהונגריה".
יצר: איתי חצב, אורט עירוני ד', מודיעין.
"המשפט של אחי, שהציל את חיי, שנה לפני שנרצח מול עיניי היה: "יהושעלה רק כשיורד שלג אתה יוצא מהבור, שלא ישארו עקבות". המשפט הזה הדהד באוזניי כל הזמן, וכך היה יצאתי רק כשירד שלג".
יצר: אביאל סופר, אורט אפרידר, אשקלון.
"הלב צריך להאמין במשהו כדי לשרוד".
יצרו: אנג'ליקה דרובין ורשל גור, אורט אפרידר, אשקלון.
"הניצחון הגדול שלי הוא שהגעתי לארץ ובניתי משפחה".
יצר: שחר דני, אורט עירוני ד', מודיעין.
"סוף סוף יש לנו מדינה עם דגל וסמל, וזאת מדינה שאפשר להתגאות בה היא מאוחדת וחזקה עם הנוער הכי טוב בעולם".
יצרו: נווה נוב ונועם שילו, אורט עירוני ד', מודיעין.
"עוד לא אבדה תקוותנו".
יצרו: מאור אמזלג ויובל אברהם, אורט דתי, בית שאן.
"לא היה בית, לא היה אוכל, פשוט כלום-רק פחד".
יצרו: נועם עמוס ודוד פלדמן, אורט זייל, לוד.
"אני כל כך עסוק לחיות שאין לי זמן למות".
יצרו: נתלי מזרחי, שי שטרית ולירז מזרחי, אורט דרסקי, עכו.
"האופטימיות והאהבה מחזיקות ומחזקות אותי".
יצרו: סיוון וקנין ואורין פז, אורט רנסון, אשקלון.
"נאלצתי להוציא מהתיק את הדבר הכי קדוש לי, התפלין ולהכניס במקומו כיכרות לחם צידה לדרך".
יצרו: שובל מחלוף וולריה אברהמוב, אורט אפרידר, אשקלון.
"חשוב לי שעם ישראל יזכור את השואה".
יצרו: שלו שיטרית ודוד רן כהן, אורט דתי, בית שאן.
"אחד הרגעים המרגשים בחיי, כאשר הגענו באוניה לארץ ישראל כולם יחדיו פרצו בשירת התקווה".
יצרו: תומר דהרי ואליאור פרמן, אורט אפרידר, אשקלון.
"באמונה בחסד וברחמים".
יצרו: עמית בטאש וענבר נעמן, אורט דתי, בית שאן.
"בָּרָא כָּרְעַא דְאָבּוּהַ". מֵאֲרָמִית: בֵּן הוּא רֶגֶל שֶׁל אָבִיו“.
יצרו: שלו גוזלן ושירז אברהם, אורט רמת יוסף, בת ים.
"היה מאוד קשה. אבל ממשיכים, חייבים להמשיך".
יצר: זאב פירו, אורט עירוני ד', מודיעין.
”מודה לאלוהים שיש לי ילדים ונכדים טובים, רק רואה את הפנים שלהם ושוכחת הכל”.
יצרה: ליאל סבג, אורט עירוני ד', מודיעין.
"למרות הכל ממשיכה הלאה".
יצרו: ליזה ויינברג, מישל רוקביצין ואסתר נהון, אורט רנסון, אשקלון.
"אם לא נשמור על עצמנו השואה תחזור שנית".
יצרו: ליאל דהן ורון עמר, אורט דתי, בית שאן.
"קוויתי שזה יגמר אבל אף פעם לא האמנתי שזה יגמר".
יצרה: עדן חפץ, אורט עירוני ד', מודיעין.
"המשפחה שלי הייתה הכי חשובה ולכן הנצחתי אותם בכתיבה".
יצרה: מאי פלג, אורט עירוני ד', מודיעין.
"הצער שליווה אותי נתן לי כוח לשרוד ולהגיע להישגים".
יצר: יהונתן לסט, אורט עירוני ד', מודיעין.
"וקְַמְנוּ כְּעוֹף הַחוֹל, עַמֵּינוּ כֹּל יכָוֹל". (מִתּוֹךְ שִׁירָהּ שֶׁל צִיפי "לְהַנְצִיחַ כָּל שֵׁם").
יצרו: לינוי כהן ורוני לוי, אורט רמת יוסף, בת ים.
"אני שמחה וגאה להיות בצבא הגנה לישראל גם אם זה בהתנדבות“.
יצרו: דניאלה נפולוביץ, רוזי רואימי, עדן אליאב וגבי אלחנון, אורט דתי, בית שאן.
"אנחנו בנינו את הארץ ואתם הדור הבא שישמור עליה".
יצרה: נעה שירי, אורט עירוני ד', מודיעין.
"היה פחד, אפילו לנשום פחדנו אבל צריך לחיות איכשהו".
יצרו: שני גולדשטיין ומישל חזין, אורט אפרידר, אשקלון.
"זוכרת את מה שאבדתי וגאה במה שהשגתי".
יצרו: ניקול וקס, רונית מנכס ומירית מלינובסקי, אורט רנסון, אשקלון.
"למרות הכל חיינו“
יצרו: שהם אמויאל, רועי יונה ושגב לוי, אורט דתי, בית שאן.
"עדיין יש דברים שמחזירים אותי לשם...".
יצרו: חן דרעי וניקול בטניסט, אורט רנסון, אשקלון.
"כל מה שעושה אלוהים, לטובה הוא עושה".
יצרו: קורל דמרי וליאם לוזון, אורט דתי, בית שאן
