התערוכה שלפניכם מציגה צילומי ילדי מלחמה וניצולי שואה בליווי טקסטים שנאמרו מפיהם בנושא השנתי של יד ושם - "לחלץ תווי פניהם- סיפורו של האדם בשואה". את התערוכה יצרו בני נוער תלמידי כיתות י' – י"ב מרשת "אורט ישראל", מאזורים שונים בארץ, שתעדו בצילום ובכתב ניצולי שואה וילדי מלחמה תושבי אזור מגוריהם, חברי הקהילות בהן הם חיים.
המשך קריאה

"אם תרצו תוכלו".
יצרו: אמילי בלינוב, אליזבט ולדיקו ולירון סימונוב, אורט דרסקי, עכו.


"בסופו של דבר החיים מתגברים על הכל".
יצרה: שיר יעקב, אורט רמת יוסף, בת ים


"ברחנו בתחילת המלחמה ברכבת האחרונה למוסקבה. היו מחלות ואכלנו צפדרעים כי לא היה מה לאכול"
יצרו: אביאל מרצה ועידו פרנקו. אורט זייל,לוד


"עד היום אני רואה את אמא שלי בוכה, פתאום. ואני יודע שהיא בוכה כי היא נזכרת...".
יצרו: יהודה אדרי ויגאל מרקוזי, אורט אפרידר, אשקלון.


"תמיד תזכרו משפחה זה לנצח“
יצרו: טל אזואלוס, הודיה דרעי וסיון אלבז, אורט דתי, בית שאן.


"מתגעגעת לילדות שגנבו ממני…".
יצרו: האנה סקוסילד ודביר חן, אורט רנסון, אשקלון.


"חשוב לי מאוד לספר לנכדיי שגם יהודי טוניסיה סבלו בזמן מלחמת העולם השנייה מידי הנאצים".
יצרו: אסיף בן ישי, רועי כהן ואורי פרץ, אורט אפרידר, אשקלון.


"אם אחרי 75 שנים יש עוד ניצולי שואה שיכולים לספר, זה חשוב מאד".
יצרו: מיתר תורג'מן, נוב טנג'י, שחר שבתאי ולירן יצחק, אורט דתי, בית שאן.


"התמונות הן הזיכרון האחרון שלי".
יצרו: בני אשירוב, אלון עייש, שיר אלמיזרק ומור חבושה, אורט דרסקי, עכו.


"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק".
יצרו: נטע שולץ וקורל יפרח, אורט רנסון, אשקלון.


"הבית שלי, כאן בישראל".
יצרו: אוראן גוזלן ושובל בוזגלו, אורט אפרידר, אשקלון.


"אני ילד ניצול שואה מהונגריה".
יצר: איתי חצב, אורט עירוני ד', מודיעין.


"המשפט של אחי, שהציל את חיי, שנה לפני שנרצח מול עיניי היה: "יהושעלה רק כשיורד שלג אתה יוצא מהבור, שלא ישארו עקבות". המשפט הזה הדהד באוזניי כל הזמן, וכך היה יצאתי רק כשירד שלג".
יצר: אביאל סופר, אורט אפרידר, אשקלון.


"הלב צריך להאמין במשהו כדי לשרוד".
יצרו: אנג'ליקה דרובין ורשל גור, אורט אפרידר, אשקלון.


"הניצחון הגדול שלי הוא שהגעתי לארץ ובניתי משפחה".
יצר: שחר דני, אורט עירוני ד', מודיעין.


"סוף סוף יש לנו מדינה עם דגל וסמל, וזאת מדינה שאפשר להתגאות בה היא מאוחדת וחזקה עם הנוער הכי טוב בעולם".
יצרו: נווה נוב ונועם שילו, אורט עירוני ד', מודיעין.


"עוד לא אבדה תקוותנו".
יצרו: מאור אמזלג ויובל אברהם, אורט דתי, בית שאן.


"לא היה בית, לא היה אוכל, פשוט כלום-רק פחד".
יצרו: נועם עמוס ודוד פלדמן, אורט זייל, לוד.


"אני כל כך עסוק לחיות שאין לי זמן למות".
יצרו: נתלי מזרחי, שי שטרית ולירז מזרחי, אורט דרסקי, עכו.


"האופטימיות והאהבה מחזיקות ומחזקות אותי".
יצרו: סיוון וקנין ואורין פז, אורט רנסון, אשקלון.


"נאלצתי להוציא מהתיק את הדבר הכי קדוש לי, התפלין ולהכניס במקומו כיכרות לחם צידה לדרך".
יצרו: שובל מחלוף וולריה אברהמוב, אורט אפרידר, אשקלון.


"חשוב לי שעם ישראל יזכור את השואה".
יצרו: שלו שיטרית ודוד רן כהן, אורט דתי, בית שאן.


"אחד הרגעים המרגשים בחיי, כאשר הגענו באוניה לארץ ישראל כולם יחדיו פרצו בשירת התקווה".
יצרו: תומר דהרי ואליאור פרמן, אורט אפרידר, אשקלון.


"באמונה בחסד וברחמים".
יצרו: עמית בטאש וענבר נעמן, אורט דתי, בית שאן.


"בָּרָא כָּרְעַא דְאָבּוּהַ". מֵאֲרָמִית: בֵּן הוּא רֶגֶל שֶׁל אָבִיו“.
יצרו: שלו גוזלן ושירז אברהם, אורט רמת יוסף, בת ים.


"היה מאוד קשה. אבל ממשיכים, חייבים להמשיך".
יצר: זאב פירו, אורט עירוני ד', מודיעין.


”מודה לאלוהים שיש לי ילדים ונכדים טובים, רק רואה את הפנים שלהם ושוכחת הכל”.
יצרה: ליאל סבג, אורט עירוני ד', מודיעין.


"למרות הכל ממשיכה הלאה".
יצרו: ליזה ויינברג, מישל רוקביצין ואסתר נהון, אורט רנסון, אשקלון.


"אם לא נשמור על עצמנו השואה תחזור שנית".
יצרו: ליאל דהן ורון עמר, אורט דתי, בית שאן.


"קוויתי שזה יגמר אבל אף פעם לא האמנתי שזה יגמר".
יצרה: עדן חפץ, אורט עירוני ד', מודיעין.


"המשפחה שלי הייתה הכי חשובה ולכן הנצחתי אותם בכתיבה".
יצרה: מאי פלג, אורט עירוני ד', מודיעין.


"הצער שליווה אותי נתן לי כוח לשרוד ולהגיע להישגים".
יצר: יהונתן לסט, אורט עירוני ד', מודיעין.


"וקְַמְנוּ כְּעוֹף הַחוֹל, עַמֵּינוּ כֹּל יכָוֹל". (מִתּוֹךְ שִׁירָהּ שֶׁל צִיפי "לְהַנְצִיחַ כָּל שֵׁם").
יצרו: לינוי כהן ורוני לוי, אורט רמת יוסף, בת ים.


"אני שמחה וגאה להיות בצבא הגנה לישראל גם אם זה בהתנדבות“.
יצרו: דניאלה נפולוביץ, רוזי רואימי, עדן אליאב וגבי אלחנון, אורט דתי, בית שאן.


"אנחנו בנינו את הארץ ואתם הדור הבא שישמור עליה".
יצרה: נעה שירי, אורט עירוני ד', מודיעין.


"היה פחד, אפילו לנשום פחדנו אבל צריך לחיות איכשהו".
יצרו: שני גולדשטיין ומישל חזין, אורט אפרידר, אשקלון.


"זוכרת את מה שאבדתי וגאה במה שהשגתי".
יצרו: ניקול וקס, רונית מנכס ומירית מלינובסקי, אורט רנסון, אשקלון.


"למרות הכל חיינו“
יצרו: שהם אמויאל, רועי יונה ושגב לוי, אורט דתי, בית שאן.


"עדיין יש דברים שמחזירים אותי לשם...".
יצרו: חן דרעי וניקול בטניסט, אורט רנסון, אשקלון.


"כל מה שעושה אלוהים, לטובה הוא עושה".
יצרו: קורל דמרי וליאם לוזון, אורט דתי, בית שאן
