שלט המציין בסרבית ובגרמנית שהעסק הוא בבעלות יהודית. את השלט חויבו בני משפחת אקונס לתלות בחלון החנות שבבעלותם בבלגרד, יוגוסלביה
החנות של משפחת אקונס, בלגרד, יוגוסלביה, לפני המלחמה
ילדי משפחת אקונס: שלמה, יהודה ופרץ, בלגרד, יוגוסלביה, ספטמבר 1941
ילדי משפחת אקונס, במהלך מנוסתם, ספליט, קרואטיה, 1942
בני משפחת אקונס: היינריך, פרידה והבנים, בלגרד, יוגוסלביה, 1945
שלט המציין בסרבית ובגרמנית שהעסק הוא בבעלות יהודית. את השלט חויבו בני משפחת אקונס לתלות בחלון החנות שבבעלותם בבלגרד, יוגוסלביה
החנות של משפחת אקונס, בלגרד, יוגוסלביה, לפני המלחמה
ילדי משפחת אקונס: שלמה, יהודה ופרץ, בלגרד, יוגוסלביה, ספטמבר 1941
ילדי משפחת אקונס, במהלך מנוסתם, ספליט, קרואטיה, 1942
בני משפחת אקונס: היינריך, פרידה והבנים, בלגרד, יוגוסלביה, 1945
לאחר כיבוש בלגרד בידי הגרמנים, באפריל 1941, חויבו היהודים לסמן את בתי העסק שבבעלותם. היינריך ופרידה אקונס, בעלי חנות ברחוב הראשי של בלגרד, קבעו בכניסה לחנותם, כפי שנצטוו, את השלט, המציין בסרבית ובגרמנית שהעסק הוא בבעלות יהודית.
באוקטובר 1941 נקרא היינריך עם יתר הגברים היהודים להתייצב במשטרה, אך הצליח בתושייה לצאת מהתחנה ולשוב הביתה. עם שובו החליטו בני הזוג אקונס לברוח מבלגרד עם שלושת ילדיהם ללא דיחוי. בעזרת דרכונים איטלקיים מזויפים יצאו בני המשפחה מהמדינה כשהם משאירים מספר חפצים אצל חבר סרבי, בהם השלט של החנות. הם ברחו ממקום למקום, עברו באלבניה ובקרואטיה, באזורים שבשליטת הבולגרים והאיטלקים, ומצאו מסתור בכפרים של פרטיזנים.
משנסתיימה המלחמה שבו בני משפחות אקונס לבלגרד, אולם לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון והלאמת החנות עלו לישראל.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
השאלת שלמה (סולומון בובי) אקונס, ערד, ישראל; יהודה (יוליוס) אקונס, קרית ים, ישראל; פרץ (פבל) אקונס, חיפה, ישראל