שמעון סרברניק נולד בשנת 1930 בלודז' שבפולין לדוד ולאה סרברניק. עם הכיבוש הנאצי והקמת גטו לודז' גורשו בני המשפחה לגטו. בשנת 1943 נתפסו שמעון ואביו כשהיו בדרכם לבית הכנסת שבגטו, האב ניסה להתנגד ונורה במקום. שמעון הצליח לחמוק באותו יום אך נשלח מספר חודשים לאחר מכן למחנה ההשמדה חלמנו.
עם הגיעם למחנה נכבלו רגליהם של האסירים באזיקים והם נשלחו לעבודה בפינוי הריסות המבצר שהיה במקום. המגורשים שהגיעו בטרנספורטים הבאים למחנה חלמנו הוכנסו למשאיות גז ונרצחו.
מרבית האסירים שהגיעו עם שמעון סרברניק למחנה חלמנו נרצחו כעבור מספר ימים והוחלפו על ידי אסירים חדשים. סרברניק הצליח לעבור סקלציה אחר סלקציה וניצל בין השאר הודות לאיש אס-אס בשם וולטר בורנמייסטר שחיבב אותו והגן עליו. תחת פיקודו של איש אס.אס זה, עבד שמעון בהוצאת שיני זהב מהנרצחים ובמיון חפציהם. באחד הימים, כאשר עסק במיון חפצי יהודים שנשלחו למחנה, מצא תצלומים משפחתיים שלו, וכך הבין שאמו הגיעה אף היא לחלמנו ונרצחה.
עם התקרבות הצבא האדום, החליטו הגרמנים לחסל את המחנה ולהשמיד את הראיות לפשעיהם. מספר ימים לפני כיבוש האזור ע"י הצבא האדום הוצאו כל האסירים להורג ביריית אקדח בעורפם. גם שמעון נורה ונפצע, אך לא נהרג. במהומה שנוצרה הצליח להוריד את האזיקים מרגל אחת ולברוח לכפר סמוך שם הסתתר בדיר חזירים.
הגרמנים שהבחינו בכך שנמלט אסיר יצאו לחפש אחריו והבטיחו פרס כספי למי שימצא ויסגיר אותו. סרברניק הפצוע פנה לאחד האיכרים שהכיר וביקש עזרה, אך האיש חשש להסתירו ודיווח לראש הכפר על כך שהאסיר שהגרמנים מחפשים נמצא. ואולם, בשל חששו של ראש הכפר מתגובת הרוסים המתקרבים הוא הורה לא להסגיר את הנמלט. סרברניק הסתתר עד הגעת חיילי הצבא האדום וניצל.
בשנת 1948 עלו שמעון ואשתו חוה לארץ ישראל והתיישבו בנס ציונה.
בשנת 1978 הגיע סרברניק לחלמנו במסגרת צילומי הסרט "שואה" של קלוד לנצמן. הוא נכנס לבית האיכר שאצלו הסתתר וקיבל ממנו את האזיקים.
שמעון סרברניק העיד במשפט אייכמן וכן במשפטים נגד מפקדי מחנה חלמנו. לקראת פתיחת המוזיאון לתולדות השואה בשנת 2005 תרם את האזיקים ליד ושם.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת שמעון סרברניק, נס ציונה, ישראל
