יעקב (ג'קי) חנדלי, יליד סלוניקי שביוון, היה בן 17 כאשר כוחות בריטים נכנסו ב-15 באפריל 1945 למחנה ברגן-בלזן ושחררו אותו ואת האסירים האחרים במחנה.
יומיים לאחר מכן יצא ג'קי עם חבריו לחפש אוכל. בדרכם גנבו תרנגולת מבית איכר גרמני שהחל לרדוף אחריהם. הנערים ברחו והגיעו לאזור בו היו חיילים אמריקאים . החייל האמריקאי ג'ו רספנטי גירש את האיכר הגרמני והחל לדבר עם הנערים. לאחר מכן לקח אותם אל רופא היחידה, ד"ר גולדברג, שהורה לסמל שלו לטפל בהם. סיפר ג'קי בעדותו:
הוא לקח אותנו למקלחת, מקלחת שדה. הורידו את הבגדים וזרקו לאש. קיבלנו מגבות ולראשונה היה לי סבון, סבון ריחני ומים חמים. עם המגבת נכנסנו לאוהל והיו שם כמה חיילים. הם שמו על הרצפה שמיכה והתחילו לזרוק על השמיכה כל דבר שהיה להם. אם היו שני זוגות נעליים, הם זרקו זוג אחד, שוקולד, סיגריות, בגדים תחתונים, כל דבר שאתה יכול לדמיין. התלבשנו במדים אמריקאים. קיבלנו לאכול אוכל מיוחד.
למחרת מצא רספנטי את ג'קי ונתן לו מברשת גילוח, משחת גילוח ומכשיר גילוח. על המברשת כתב ג'קי את התאריך: 17.4.1945.
"נשארתי עם הצבא האמריקאי ונעשיתי שוב בן אדם. הם הפכו אותי לאדם".
ג'קי שגורש מסלוניקי לאושוויץ עם הוריו, אחיו ואחיותיו, שרד יחיד מכל משפחתו.
הוא נשאר עם חיילי היחידה האמריקאית עד 1947. שנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל והתגייס לצה"ל.
שנים רבות המשיך ג'קי להשתמש במברשת הגילוח עד שהחליט לתרום אותה ליד ושם כעדות לאירועי השחרור שהחזירו לו, לאחר תקופה ארוכה של הישרדות ותנאים לא אנושיים, את התחושה שהוא בן אנוש ככל בני האדם.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות יעקב (ג'קי) חנדלי, ירושלים
