על גבי לוחות המצבה מתועדים שמות הנקברים, מקום הולדתם וגילם. הלוחות שנתרמו, כמו גם לוחות נוספים שנותרו בסרייבו, הם תוצר של עבודת רישום מדוקדקת אשר נעשתה על ידי קברן בית הקברות היהודי ב-ג'אקובו, שטֶפַן קוֹלְב (Stephan Kolb 1886-1945). קולב נולד בשנת 1886 ב-Retfala. בשנת 1910 עבר עם אשתו מגדלנה ל-ג'אקובו, שם החל לעבוד כקברן. במהלך תקופת המלחמה תיעד קולב את עבודת הקבורה בספר רישום עליו שמר באדיקות. זהו אחד המקרים הבודדים בהם נערך ונשמר תיעוד מדויק של שמות הקורבנות ומקום קבורתם.
עם פלישת הגרמנים ליוגוסלביה, בשישי באפריל 1941, חילקו הגרמנים את האזורים הכבושים עם בעלות הברית, איטליה, בולגריה, הונגריה והמדינה הקרואטית העצמאית (NDH). האוסטשה (Ustasa ), ארגון קרואטי לאומני ובדלני שעסק בטרור, קיבל מהגרמנים את השלטון במדינה הקרואטית העצמאית והחל ברדיפות ורציחות על רקע גזעני, דתי ואתני. האוסטשים הקימו מחנות ריכוז והשמדה, ביניהם יאסנובץ, Stara Gradiška, Jadovno, Loborgrad, ומחנות באי Pag, ו-Kruščica.
בדצמבר 1941 קיבלו אנשי הקהילה היהודית ב-Osijek הוראה מהאוסטשה למצוא מקום מתאים להקמת מחנה ריכוז ליהודים. המקום שנבחר היה תחנת קמח, שם הוקם מחנה ג'אקובו לנשים ולילדים, אשר נוהל תחילה על ידי אנשי הקהילה היהודית של Osijek. בבוקר החמישי בדצמבר, הגיע למחנה הטרנספורט הראשון מסרייבו וכלל 1,197 נשים וילדים. הטרנספורט השני ובו 668 אנשים מבוסניה, הגיע למחנה ב-22 בדצמבר. במהלך ששת החודשים שבין דצמבר 1941 ליולי 1942 עברו אלפי נשים וילדים במחנה. כ-600 מהם, מרביתם מבוסניה והרצגובינה, נספו.
כאשר בסוף מרץ 1942 הועבר ניהול המחנה לידי האוסטשים, הוחמרו בו התנאים משמעותית. היחס לאסירים הפך אלים, התנאים התברואתיים החמירו ואחוז התמותה במחנה עלה. בעקבות כך נדרש קולב לארגן את קבורת הקורבנות. על פי הרישומים, ב-9 בדצמבר 1941 נפטרה האסירה הראשונה, מזלטה קטן בת ה-65 מסרייבו. קולב העביר את גופת האישה אל בית הקברות היהודי, שם נקברה. מרגע זה ואילך, החל קולב לנהל רישום מדוקדק של מקום קבורת המתים. עבודת קודש זו נעשתה על ידו עד לפירוקו של המחנה.
בחמישי ביולי 1942 פורק מחנה הריכוז ג'אקובו. 2,400 הנשים והילדים שנותרו בחיים הוצאו בשלושה משלוחים למחנה יאסנובץ, שם נרצחו מיד עם הגיעם.
לאורך תקופת המלחמה שמר קולב על ספר הרישום של קברי קורבנות המחנה. הודות לרישום המדויק אשר כלל מספר קבר, שורה ופרטים אישיים של הנספה, ניתן היה לאחר המלחמה לסמן את הקברים באמצעות לוחות מצבה המציינים את שמם של הקורבנות, ולעמוד על מספר הקורבנות שנספו במחנה.
בעשורים שלאחר המלחמה, בעוד שבתי קברות יהודיים רבים נותרו נטושים ומוזנחים בעקבות הכחדתן של הקהילות היהודיות ברחבי יוגוסלביה והשמדת חלק מבתי הקברות על ידי מקומיים, נשמר בית הקברות היהודי ב-ג'אקובו והחלקה מתקופת המלחמה סודרה. החל משנת 2007 מתחזקת העירייה את בית הקברות במטרה לשמר אותו כעדות לזוועות.
חמשת לוחות המצבה שנמסרו על ידי הקהילה היהודית בסרייבו ליד ושם ישמרו באוסף המוזיאון ויהוו עדות לסיפורם הקולקטיבי והאישי של קורבנות מחנה ג'אקובו, נשים וילדים.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת הקהילה היהודית, סרייבו, בוסניה-הרצגובינה, באדיבות לאה מאסטרו, מתאמת הפרוייקט לשימור ושיקום בית הקברות היהודי ב בו נקברו נרצחי מחנה הריכוז ג'אקובו
