סאלי לינדמן התגורר עם רעייתו בעיר וירדן שבהולנד. לאחר כיבוש הולנד על ידי הגרמנים ותחילת גירוש היהודים למחנה וסטרבורק, נתפס סאלי ונשלח למחנה. בזכות עזרתו של בן עירו, פעיל במחתרת ההולנדית, הצליח סאלי לברוח מהמחנה ומצא מקום מסתור בביתם של בני הזוג ואן דר סלויס. הוא הסתתר בביתם בין השנים 1942 ל-1945.
וילם ואן דר סלויס הפך את החלל שבין קירות עליית הגג למקום מסתור. הקירות נראו רגילים אך מאחוריהם יצר וילם מרווח שבתוכו ניתן היה להסתתר במקרה של חיפוש על ידי הגרמנים. סאלי נהג לצאת בשעות הערב מפעם לפעם ולעבוד בבית המלאכה של בני הזוג ואן דר סלויס, ליצור קישוטים מעץ. על אחת מדלתות הבית צייר תמונת נוף של איכרים הולנדים.
באחד הימים פשטו הגרמנים על הבית בחיפוש אחר יהודים מוסתרים. חריטדינה אמרה בקור רוח לגרמנים שאין יהודים מוסתרים בביתה. באותה שעה המתינו דרוכים ומפוחדים במקום המסתור שבעליית הגג, סאלי ופעיל מחתרת שהסתתר גם הוא מפני הגרמנים. קור רוחה של חריטדינה הוביל לעזיבתם של הגרמנים.
וילם ואן דר סלויס נתפס בינואר 1945 בעקבות הלשנה והוצא להורג עם חברי מתחרת נוספים. לפני שנרצח זכה וילם לראות בפעם האחרונה את חריטדינה ואת בתו התינוקת וילנה.
לאחר שווילם נתפס עזב סאלי את מקום המסתור שבבית משפחת ואן דר סלויס. הוא הצליח לשרוד ולאחר המלחמה התאחד עם רעייתו. בני הזוג שמרו על קשר עם חריטדינה ועם וילנה הקטנה.
בשנת 2013 פנתה וילנה דה חרוס ואן דר סלויס ליד ושם בבקשה להכיר בהוריה כחסידי אומות העולם, ותרמה לאוסף החפצים את הקישוטים שהכין במסתור סאלי לינדמן עבור הוריה. הדלת המצוירת נותרה בבית לאחר שבני המשפחה עזבו אותו. וילנה ביקשה מבעלי הבית לקבל לידיה את הדלת כדי לתרום גם אותה ליד ושם.
וילם וחריטדינה ואן דר סלויס הוכרו בשנת 2017 כחסידי אומות העולם.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות וילנה דה חרוס ואן דר סלויס, הולנד
