קתה (קתרינה) וקרל לאנג ושתי בנותיהם מריון וסוזן ניהלו אורח חיים חילוני, כמעט ללא זיקה ליהדות. לאחר האנשלוס, בעקבות הרעת מצבם של היהודים, עזבו רבים ממכריהם של בני הזוג לאנג את אוסטריה, אבל קרל שלחם במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי היה גאה ובטוח בשייכותו למדינה ולא רצה לעזוב.
כאשר הגיעו חיילי גסטאפו לאסור את קרל במהלך פוגרום ליל הבדולח, הוא הציג בפניהם, כהוכחה לנאמנותו למולדת, את המדליות שהוענקו לו בעקבות שירותו בצבא האוסטרי, אך חיילי הגסטאפו זרקו את המדליות בפניו והוא נשלח למאסר במחנה הריכוז דכאו.
"הנספח הסיני... הוא הנפיק ויזות לשנחאי... זה היה שגריר סין באוסטריה. עקב הוויזות האלה שהוא הנפיק הוא הציל המון המון יהודים... אז היא (אמא) הלכה עם זה לגסטאפו ושחררו את אבא... זה מה שהציל את אבא"
(מתוך עדותה של סוזי (לאנג) מרגלית).
בזכות אשרת הכניסה לשנחאי שוחרר קרל ממחנה דכאו. הוא עזב תוך ימים ספורים את אוסטריה והגיע לאנגליה. מאוחר יותר הצליחו בנות המשפחה להצטרף אליו. בני המשפחה השיגו אשרות כניסה לארצות הברית, אך קשרי הספנות בין בריטניה לארצות הברית הצטמצמו, ובהמשך הוגבלו בעיקר לאוניות סוחר. עם זאת, הצליחו בני המשפחה לעלות על אניית משא שעליה היו רק עשרה נוסעים, וזאת בזכות קשרים עם רעייתו של בעל חברת הספנות. בני המשפחה המורחבת שנותרו באוסטריה נרצחו.
חפצים מבית המשפחה בווינה שנתרמו ליד ושם מתעדים את סיפור ההצלה של בני משפחת לאנג שהצליחו לצאת מאוסטריה ברגע האחרון בזכות האשרות שקיבלו מפנג-שאן הו.
פנג-שאן הו הוכר בשנת 2000 כחסיד אומות העולם.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות סוזי (לאנג) מרגלית, קיבוץ עין דור
