שמיכה שקיבלו בני משפחת אדלמן עם הגעתם לשבדיה כשהוברחו על ידי חברי המחתרת הדנית מדנמרק הכבושה אל שוודיה הניטראלית

באפריל 1940 נכבשה דנמרק על ידי גרמניה הנאצית ששאפה להפוך את דנמרק לארץ חסות לדוגמא. הממשלה הדנית המשיכה לתפקד תקופה ממושכת גם לאחר הכיבוש והיהודים זכו לחסותה. עם הזמן החלו להיווצר יותר ויותר קבוצות התנגדות לשלטון ברחבי המדינה, עד שבשנת 1943, לאחר עלייה משמעותית בהיקף הפעולות נגד הגרמנים שביצעו חברי מחתרת, החליטו הגרמנים להגביל את האוטונומיה של השלטונות הדניים. הממשלה הדנית סירבה לשתף פעולה והגרמנים הכריזו על משטר צבאי במדינה. בשלב זה פנו הגרמנים לטפל גם בנושא יהודי דנמרק והחלו בהכנות לקראת גירושם.

גאורג פרדיננד דוקוויץ, דיפלומט גרמני בשגרירות גרמניה בקופנהגן, שמע על התכנית לגירוש יהודי דנמרק למחנות ופעל כדי להזהיר את הקהילה היהודית. בזכות פעולותיו שכללו נסיעה לשבדיה בכדי לתאם את העברת יהודי דנמרק לשבדיה, בפעולה אמיצה הוברחו יהודי דנמרק בסיוע המחתרת הדנית בסירות דייג אל שבדיה הניטרלית והבטוחה.