המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

נובי סונץ' (Nowy Sącz)

יידיש: צאנז, סאנץ

מקום לפני המלחמה: עיר נפה במחוז קרקוב, פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז קרקוב

Poland ,Nowy Sacz, יהודים הולכים ברחוב בגטו. ארכיון יד ושם, 3043/3
<br>
Poland ,Nowy Sacz, יהודים הולכים ברחוב בגטו. ארכיון יד ושם, 3043/3

Poland ,Nowy Sacz, ילד יהודי מוכר עיתונים בגטו, 1940. ארכיון יד ושם, 3043/13
<br>
Poland ,Nowy Sacz, ילד יהודי מוכר עיתונים בגטו, 1940. ארכיון יד ושם, 3043/13



בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בנובי סונץ' כ-10,500 יהודים – כשליש תושביה. הם התפרנסו ממלאכה וממסחר, בעיקר בענפי המזון, הבניין והעץ. בעלי המלאכה היהודים, עובדי המסחר, הסוחרים והתעשיינים התאגדו בארגונים למיניהם ונעזרו בבנק יהודי ובאגודת אשראי. בעיר פעלו מוסדות סעד יהודיים רבים, ובהם בית חולים. עם מוסדות החינוך היהודי נמנו בתי ספר עבריים של רשת "תרבות" ושל רשת "יבנה", תלמוד תורה ובית ספר לבנות של "בית יעקב" מיסודה של "אגודת ישראל". מפלגות ותנועות נוער ציוניות שפעלו בעיר הפעילו מועדון ספורט ציוני "שטרן" והכשרה חקלאית ציונית, בעיר פעלו גם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ותנועות הנוער והנשים שלהן וכן סניף של הבונד, ויהודים נמנו גם עם קבוצות מחתרתיות של קומוניסטים. מרבית המפלגות והתנועות הפוליטיות היהודיות קיימו ספריות, מקהלות וחוגי דרמה וספורט.
הגרמנים כבשו את נובי סונץ' ב-6 בספטמבר 1939, ולמחרת היום החלו במאסר יהודים, בשוד רכושם ובחטיפתם לעבודת כפייה. כמו כן גבו הגרמנים תשלומי כופר. בראש היודנרט שהוקם עמד בתחילה משה רינדלר, ואחריו יעקב מארין ויואכים בקרמן. הוקם שירות סדר יהודי בראשותו של י' פולקמן. היודנרט נצטווה להעמיד לרשות הגרמנים עובדי כפייה וכן הצטווה לספק להם חפצי ערך, בגדים וריהוט על-פי דרישה. על היהודים נגזרה שורה ארוכה של גזרות: חנויות ובתי מלאכה של יהודים סומנו במגן דוד ושימשו מטרה לתקיפות ולשוד; החלה הפקעת עסקיהם של יהודים והעברתם לידי "נאמנים" ארים, בעיקר מקרב הפולקסדויטשה (גרמנים אתניים); ונאסר על היהודים לקנות מצרכי מזון בימי השוק.
בנובמבר 1939 חיפשה המשטרה הגרמנית נשק ומטבע זר בבתי היהודים. החיפושים לוו בשוד ובהתעללות. באותו החודש הגיעו לעיר קבוצות ראשונות של פליטים יהודים מלודז' ומשיירדז (Sieradz). המצוקה הכלכלית גברה. בקיץ 1940 הוחל בשילוח יהודי העיר למחנות העבודה באזור: כ-1,000 יהודים שולחו למחנה רוז'נוב (Roznow), ואחרים שולחו למחנות בדומברובה טרנובסקה (Dabrowa Tarnowska), קמיונקה (Kamionka) וחלמייץ (Chelmiec). בסתיו 1940 נשלחו כ-600 צעירים יהודים למחנה ליפיה (Lipie).
במקביל הועברו לנובי סונץ' באוקטובר ובנובמבר 1940 מגורשים נוספים מיישובי האזור. היודנרט והוועד הציבורי למען הפליטים הקימו מטבח ציבורי וסייעו גם בכסף. הוקם בית יתומים, ופעל גם בית חולים יהודי ולצדו מרפאת חוץ. מנובמבר 1940 סייע סניף יס"ס בעיר לנזקקי הסעד.
בסתיו 1940 אסרו הגרמנים על יהודי העיר לגור באזור כיכר השוק, היהודים שגרו שם פונו מדירותיהם, וכך קם בפועל רובע יהודי עוד קודם שהוכרז רשמית על הקמת גטו. בדצמבר 1940 הגיע מספר הפליטים היהודים בנובי סונץ' ליותר מ-2,500, ובהם כאלף מגורשים מקרקוב. החורף של 1940/41 הביא עמו גם מגפות, בעיקר טיפוס הבהרות ושחפת. בית החולים היהודי התקשה לטפל בכל החולים שנזקקו לשירותיו ולהשיג תרופות לכולם. במאי 1941 הובאו לעיר מגורשים מלבובה (Labowa) ומחלמצה (Chelmce). בד בבד אסרו הגרמנים על היהודים לגור מחוץ לרובע היהודי, שעדיין היה פתוח. ביוני 1941 גורשו לאושוויץ 11 יהודים, כמה מהם רבנים, וכמה מחברי היודנרט נרצחו בבית העלמין המקומי.
ביולי 1941 פורסם צו בדבר הקמת גטו בנובי סונץ'. הגטו נחלק לשני רְבָעים, ובעת הקמתו חיו בשניהם כ-12,000 נפשות. הגטו לא גודר, אך היציאה מתחומיו הצריכה אישור מיוחד.
בסתיו 1941 נרצחו 30 הודים ששבו לעיר מעברו המזרחי של הנהר סָן, אזור שהיה נתון לשליטת הסובייטים עד פלישת גרמניה לברית-המועצות. בינואר 1942 נרצחו כ-70 צעירים יהודים שעסקו במכירת סיגריות בגטו, וזמן קצר לאחר מכן נרצחו עשרות יהודים באשמת סחר בדירות. באפריל 1942 נתפסו ברחובות של שני רובעי הגטו צעירים יהודים רבים ושולחו למחנה עבודה בפוסטקוב (Pustkow), ורבים מהם נספו שם. ב-29 באפריל 1942 נרצחו כ-150 יהודים, גברים ונשים, שנחשדו בהשתייכות לארגוני שמאל לפני המלחמה. השוטרים היהודים נצטוו לסייע בזיהוי ובמעצר. נרצחו גם שישה חברי יודנרט שנאסרו קודם לכן. אחדים מהנרצחים התריסו כנגד רוצחיהם לפני מותם וקראו לנקמה. אנשי גסטפו ירו לכל עבר בשעות הלילה ורצחו כ-100 יהודים בחוצות הגטו.
ביוני 1942 נודע שהרובע שכּונה "גטו A" – ובו בתי מלאכה, בעיקר של תעשיית ההלבשה – מיועד לריכוזם של יהודים כשירים לעבודה. יושבי הרובע האחר – "גטו B" – החלו אפוא לנסות לעבור לגטו A, בין היתר על-ידי מתן שוחד, בתקווה ששם יהיו חסינים מפני גירושים. ועדה מטעם לשכת העבודה הגרמנית ערכה מיפקד וסלקציה של העוברים לגטו A, ובתום המעבר נותרו בגטו B רק נכים, קשישים, נשים וילדים. ביולי ובאוגוסט 1942 צומצם שטחם של שניהם, ועשרות יהודים נרצחו בהם בפשיטות של שוטרים גרמנים. באוגוסט 1942 הוטלו על היהודים תשלומי כופר גבוהים.
בין 16 ל-20 באוגוסט 1942 גורשו לנובי סונץ' יהודי סונץ' (Sacz), סטרי סונץ' (Stary Sacz), לימנובה (Limanowa), משנה דולנה (Mszana Dolna) וגריבוב (Grybow), ומספר היהודים בשני חלקי הגטו של נובי סונץ' הגיע לכ-20,000.
ב-21 באוגוסט 1942 נקראו אנשי שירות הסדר היהודי למיפקדת הגסטפו ונמסר להם כי ב-23 באוגוסט יתחיל פינוי יהודי נובי סונץ', כביכול לעבודה חקלאית. רק מעטים ניסו לברוח לשדות וליערות הסמוכים.
בבוקר 23 באוגוסט 1942 התרכזו היהודים בכיכר ליד הנהר דונייץ (Dunajec). הם נדרשו לשלם קונטריבוציה גבוהה בתואנה שעליהם לשאת בהוצאות פינויָם לאוקראינה. לאחר סלקציה הועברו כ-800 איש שנדרשו למשק הגרמני לכמה בתים בגטו A. יתר היהודים הועברו לגטו B, ובין 25 ל-28 באוגוסט גורשו משם בשלושה טרנספורטים למחנה ההשמדה בלז'ץ. בזמן הגירושים נרצחו עשרות יהודים בירי על ההמון בגטו B. בתום הגירוש נקברו הנרצחים בבורות שחפרו היהודים קודם לכן בבית העלמין.
בתחילת ספטמבר 1942 שולחו כ-150 מכ-800 היהודים שנותרו בגטו A למחנות עבודה ברוז'נוב ובמושינה (Muszyna). הנותרים הועסקו באיסוף רכושם של היהודים ובמיונו. 38 יהודים שעבדו מחוץ לגטו נתפסו בהברחת מזון ונרצחו בירי בבית העלמין.
בהמשך ספטמבר ובאוקטובר 1942 פונו מהגטו עוד כמה מאות יהודים, רובם לטרנוב (Tarnow), לעבודה בבתי מלאכה, בעיקר בתחום ההלבשה, וקצתם למיילץ (Mielec). היהודים שנותרו בגטו, כ-100 בני אדם, שולחו ביוני וביולי 1943 למחנה העבודה בשבנייה (Szebnie) שליד יסלו (Jaslo).
ב-1940 התארגנה בנובי סונץ' קבוצת מחתרת של פולנים ויהודים. בין היתר האזינו חברי הקבוצה לשידורי רדיו, אספו ידיעות על המצב בחזית והפיצו אותן בקרב האוכלוסייה. עם חברי הקבוצה נמנו היהודים דב הירשלטל ועורכת הדין ברוניסלווה פינדר. הקבוצה התקיימה עד הגירושים ההמוניים של קיץ 1942. חבריה דנו באפשרות של תגובה בעת האקציות, אך לא ידוע על פעילות ממשית כלשהי.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog