המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בטמשי 187 תושבים יהודים, ושיעורם באוכלוסייתה היה פחות משלושה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה ואחדים היו חקלאים. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם הנֵאולוגי והיא קיימה בית ספר יהודי קטן.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. המנגנון המינהלי ההונגרי נשאר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. באפריל 1944 אסרו הרשויות ההונגריות כמה תושבים יהודים שלא הצליחו להוכיח שהם בעלי אזרחות הונגרית. ב-1 במאי 1944 הורה סגן הממונה על מחוז טולנה, אדווין סונגוט (Edvin Szongott), להקים גטאות במחוזו. בהתאם לצו זה רוכזו בגטו טמשי 165 יהודים מקומיים ועוד כשבעים יהודים מיישובי הסביבה. הבתים בתחום הגטו סומנו בכוכב צהוב.
בסוף יוני או ראשית יולי 1944 הועברו תושבי הגטו לקסרקטיני חיל התותחנים בקפושוור (Kaposvar) ששימשו מרכז שילוח. היהודים שרוכזו בקסרקטינים אלו, 5,159 במספר, גורשו לאושוויץ בשני טרנספורטים שיצאו ב-4 וב-5 ביולי 1944.