המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

דמבלין-אירנה (Dęblin-Irena)

(יידיש: מודז'יץ)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת פולווי (Puławy), מחוז לובלין (Lublin), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז לובלין

בין שתי מלחמות העולם חיו בדמבלין-אירנה כ-3,000 יהודים – כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר, ממלאכה – בעיקר בענף המתכת וכלי הברזל – ומשירותי קיט.
בדמבלין-אירנה הייתה חצר חסידית חשובה, ורבים מיהודיה נטו לחסידות. בעיירה פעלו סניפים של תנועות ציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד. יהודי דמבלין-אירנה הקימו בנק הלוואה וחיסכון, קופת גמ"ח ואגודות צדקה. בעיירה פעלו חדרים מסורתיים, בית ספר עברי, ספרייה וחוג ספורט.
בשבועות הראשונים של ספטמבר 1939 ברחו רבים מיהודי דמבלין-אירנה ליישובים סמוכים כמו ריקי (Ryki), פולווי וז'לחוב (Zelechow) ולכפרים קטנים באזור, אך עם כיבושה בידי הגרמנים ב-20 בספטמבר שבו אליה רבים מהם. עם הכיבוש הוטל על היהודים תשלום כופר גבוה, ויהודים נחטפו לעבודת כפייה.
בתחילת 1940 חויבו היהודים לשאת סרט זרוע שבמרכזו מגן דוד. בתיהם של כמה מהם הוחרמו לטובת הגרמנים.
בתקופה זו הוקם בדמבלין-אירנה יודנרט של 12 חברים בראשותו של הסוחר לייזר טייכמן, שהיה דמות מוכרת בקהילה. היודנרט גייס יהודים לעבודת הכפייה בעזרת שירות סדר יהודי שהוקם. בקיץ 1940 עבדו כ-400 יהודים בהקמת שדה תעופה סמוך לעיירה.
בנובמבר 1940 הוקם בדמבלין-אירנה גטו. הגטו לא גודר, אבל רק קבוצות של עובדים הורשו לצאת מתחומיו. ילדים למדו מקצועות כלליים במסגרות לימוד שהתארגנו בגטו באופן פרטי. הייתה פעילות ערה של הברחות.
בחורף 1941/42 נצטוו היהודים למסור את פריטי הפרווה שברשותם. בגטו פרצה מגפת טיפוס הבהרות, ופעלו בו שני בתי חולים שנעזרו במעט ציוד ותרופות שהועברו מוורשה בעזרתם של רופאים פולנים.
ב-1942-1941 הקימו הגרמנים חמישה מחנות עבודה בסביבות דמבלין-אירנה; אחד מהם הוקם בעיירה עצמה ועבדו בו כ-200 איש. בכל המחנות יחדיו עבדו כ-2,000 אסירים, רובם יהודים.
בסוף 1941 או בתחילת 1942 חיסלו הגרמנים את היודנרט הראשון. טייכמן וחבריו נרצחו בעיירה וונבולניצה (Wąwolnica), ותחתם מונה יודנרט חדש בראשותו של וולף שולמן.
ב-6 במאי 1942 גורשו 2,500 מיהודי דמבלין-אירנה, ובהם גם שולמן, למחנה ההשמדה סוביבור. מלאכת הגירוש הופקדה בידיהם של שוטרים גרמנים, יחידת עזר אוקראינית ושוטרים של "המשטרה הכחולה" הפולנית, ועל המבצע כולו פיקח הפולקסדויטשה יוהן פטרסון (Johannes Peterson).
לאחר הגירוש נותרו בגטו כ-1,000 יהודים. ב-7 במאי 1942 הגיעו לעיירה פליטים יהודים שגורשו מריקי, וב-19 במאי הובאו לגטו כ-2,200 יהודים שגורשו מסלובקיה. מאות מהם נשלחו למחנות העבודה בעיירה ובסביבותיה. הוקם יודנרט חדש, בראשותו של ישראל ויינברג. הגטו הפך למעשה למחנה עבודה, וכל יושביו חויבו לצאת יום-יום לעבודות בעיירה או במחנה העבודה בשדה התעופה הסמוך.
ב-15 באוקטובר 1942 חוסל הגטו, ויושביו גורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה; אנשי הקריפ"ו שגירשו אותם רצחו בדרך כ-100 מהם.
בספטמבר 1943 חוסל מחנה העבודה הסמוך לתחנת הרכבת, אחד ממחנות העבודה שמחוץ לדמבלין-אירנה, ועובדיו הועברו למחנה פוניאטוב (Poniatow) שבאזור לובלין. ב-22 ביולי 1944 שולחו כ-2,000 אסירי מחנה העבודה שבשדה התעופה הסמוך לדמבלין-אירנה למחנה עבודה ליד צ'נסטוחובה (Częstochowa). לפני שילוחם נרצחו מקצת ילדי דמבלין-אירנה בבית הקברות היהודי בעיירה.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog