דוד מורין מהעיר ריגה שבלטביה נמלט לאחר פרוץ המלחמה לשטחי ברית המועצות. בתום מסע בריחה ממושך הגיע לטשקנט שבאוזבקיסטן והחל ללמוד במכללה להנדסת כבישים. בסתיו 1943 גויס מורין לצבא האדום ונשלח לחזית. כאשר הגיע עם יחידתו לעיר רוז'ישץ' שבפולין מצא על הארץ פיסת קלף של ספר תורה. כך תיאר את מציאת הגוויל: "כאשר ירדנו מהרכבת ליד קובל בתחנת הרכבת רוז'ישץ', הבחנתי בקרע גוויל מספר תורה מחולל המתגולל על הקרקע. הגוויל היה בגודל כף יד. שמתי אותו בתרמילי ושמרתי עליו". מורין שמר על גוויל ספר התורה מכל משמר בתוך תרמילו הצבאי לאורך כל תקופת המלחמה, גם במהלך הקרבות העזים בהם השתתף. פיסת ספר התורה שמצא הייתה למזכרת מוחשית מהחיים היהודיים התוססים שהיו במקום והוחרבו. לאחר המלחמה שב מורין לריגה. אז נודע לו שהוא היחיד מבני משפחתו ששרד.
אוסף החפצים, יד ושם
תרומת דוד מורין, כפר סבא, ישראל
