קהילת טלז (Telsaiai) הייתה ידועה בזכות הישיבה הגדולה שנוסדה בה בשנת 1880. הישיבה נודעה עד מהרה כאחת הגדולות והידועות באירופה כולה. היו בה 400 תלמידים, ורבים מבוגריה שירתו כרבנים בכל רחבי העולם. בטלז, כמו בקהילות יהודיות אחרות, התנהלו חיים יהודיים מגוונים ותוססים, שכללו מוסדות תורניים, בתי ספר, תנועה ציונית וארגונים פוליטיים ותרבותיים שונים. בשנת 1940 עמדה האוכלוסייה היהודית בעיר על 2,800 נפש – כ-48% מן האוכלוסייה הכללית.
לאחר הפלישה הגרמנית ביוני 1941 פונו כל היהודים מבתיהם ונלקחו לראנאי הסמוכה, שם הפרידו את הגברים מן הנשים והילדים. התנאים היו נוראים. שיכנו אותם ברפתות ובאסמים. הגברים נלקחו לעבודת כפייה ונרצחו. הנשים והילדים הושמו במחנה בגרולאי ואחר כך נשלחו 500 מהם בחזרה לטלז, וכל האחרים נורו. חלק מן הילדים נקברו בעודם חיים. הנשים שנלקחו לטלז שוכנו בגטו ונשלחו לעבודות כפייה. חלקן הועברו לעבודה אצל איכרים שהשליטו בהן טרור ואנסו אותן. ב-24-25 בדצמבר 1941 נלקחו הנשים הנותרות שוב לראנאי, שם נרצחו. רק שישים וארבע הצליחו לברוח ולשרוד את השואה.