בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, התגברו ברומניה התעמולה אנטישמית, ההסתה והאלימות כנגד היהודים מצדם של 'משמרות הברזל' הלאומנים. כל אלו הכינו את הקרקע לחקיקה אנטישמית וצווים כנגד היהודים.
יון אנטונסקו, אשר שלט כרודן ברומניה והפך אותה לבעלת ברית של גרמניה הנאצית, יזם את הגירוש והרצח השיטתי של יהודי בסרביה (Besserabia), בוקובינה (Bukowina) ודורוהי (Dorohoi). לשם כך שימשה טרנסניסטריה, חבל ארץ שרומניה כבשה באוקראינה, כשדה קטל רחב ידיים. על פי ממצאי הוועדה הבין-לאומית לחקר השואה ברומניה, רצחו הרומנים במו ידיהם או גרמו למותם של בין 280 ל-380 אלף יהודים רומנים ואוקראינים ברומניה ובשטחים שהיו תחת ריבונותה.
לאחר תבוסת מדינות הציר בסטלינגרד, כאשר התברר שגרמניה הנאצית מפסידה במלחמה, החליט אנטונסקו להפסיק את הגירושים. כתוצאה מכך, ניצלו כ-290,000 יהודים רומנים.