מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

אפולוניה אולדק

פולין

ארץ מוצא: פולין  
מקום ההצלה: Dzierzkowice, JanowLubelski, Lublin 
תאריך לידה: 06.02.1904
תאריך פטירה: 29.12.1997 
מקום מגורים בארץ: בת ים 
מקום קבורה: חלקת חסידי אומות העולם, בית העלמין קריית שאול, תל -אביב 
מיקום הקבר:  קישור למפה 

תמונות
מסמכים

ב- 1942 הוציאו הגרמנים פקודת גירוש ליהודי העיירה דזיזקוביצ'ה (Dziezkowice) שליד העיר קרשניק במחוז לובלין.

כ- 300 מתושביה היהודים של העיירה, על זקניהם וטפם, ברחו אל יערות דזיז'קוביצה הסמוכים ומצאו בהם מסתור. בין הבורחים היו גם נחמיה ושרה טננבאום ובתם זלדה בת השמונה חודשים. באחד הימים תקפו פרטיזנים פולנים את הבונקר שבו התחבאה משפחת טננבאום, ורוב יושביו נרצחו. לאוזניו של שרגא טננבאום, פרטיזן יהודי ואחיו של נחמיה, הגיעה השמועה שמכל יושבי הבונקר שרדה רק תינוקת בת כמה חודשים. ביחד עם פרטיזנים יהודים נוספים הוא הבקיע דרך ליער וחילץ את בת אחיו זלדה. בדרכם חזרה אל מקום מחבואם פגשו הפרטיזנים היהודים במכר נוצרי תושב עיירתם, וביקשוהו למסור את הפעוטה לידי ראש-הכפר, שנמנה עם ידידיה של משפחת טננבאום. הם צירפו איום שאם יאונה רע לילדה, הם יפשטו על הכפר ויעלוהו באש. ואכן, ראש הכפר וארבעת חברי המועצה החזיקו לחילופין בפעוטה זלדה, שחלתה ומצבה הרפואי היה בכי רע. 

אפולוניה (פולה) ואלכסנדר אולדק ברחו מוורשה במהלך המלחמה, ובמנוסתם הגיעו לכפר דזיז'קוביצ'ה, שם שכרו חדר בבית איכר מקומי. הזוג אולדק, ששכל את שני ילדיו לפני המלחמה, שמע על התינוקת היהודייה שמחפשת בית, החליט לאמצה למרות מצבה הרפואי והסכנות הכרוכות בדבר, והעניקו לה את השם ברברה (באסיה). פולה נטלה את שמלתה החגיגית היחידה ואת חולצתו של בעלה וגזרה מהן פיסות בד שבהן חיתלה את באסיה. אולם, כאשר ביקש הזוג להשיג עבורה חלב, שחולק לילדים, הם נתקלו בסירוב. הכול טענו שלילדה יהודייה לא מגיע חלב. המידע על אודות התינוקת היהודייה הגיע גם לגסטפו, שזימן את הזוג אולדק למטה המשטרה בקרשניק, שם דרשו הוכחה שהמדובר בילדה נוצרייה. פולה אולדק טענה שהיא מצאה את הילדה העזובה. "ייתכן שהיא פולנייה, ייתכן שהיא גרמנייה", אמרה, "אולם היא אינה דומה ליהודייה". אנשי הגסטפו לקחו בחנו את התינוקת את אורכה, משקלה, צבע שיערה וצבע עינייה. היא הייתה בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות, שהקשו על זיהויה כיהודייה. באחת החקירות אמרו פולה ואלכסנדר התבטאו כלפי לחוקרי הגסטאפו: "אם תחליטו לקחת את התינוקת, אז קודם תהרגו אותנו".  החקירה נמשכה שלושה חודשים, ומדי יום צעדה פולה אולדק 22 קילומטרים ברגל כשהיא נושאת את באסיה בזרועותיה. 

השמועה על הצלתה של בתם התינוקת הגיעה לאוזניהם של נחמיה ושרה טננבאום, הוריה הביולוגיים של באסיה. הם אזרו אומץ והגיעו לבקרה בכפר. שרה ציינה בפני פולה שמדובר בבתה, וביקשה שתשמור עליה. לרוע גורלם של נחמיה ושרה, הם ביקרו את בתם פעם אחת בלבד, שכן נחמיה הותקף על ידי פולנים שפצעוהו והשליכוהו חי אל באר מים ומספר וימים מספר לאחר מכן נרצחה גם שרה בדרכה אל הכפר כדי לבקר את בתה. 

בתום המלחמה החליטו פולה ואלכסנדר לחזור ולהתגורר בוורשה. הם ביקשו לעזוב את אזור קרשניק ולובלין גם בגלל החשדות שהיו על אודות יהדותה של באסיה. הזוג אולדק רכש בית קטן עם גינה בפרברי וורשה. באסיה גדלה באורח חיים נוצרי לכל דבר, ולמדה בבתי ספר נוצריים, עברה טקס נוצרי בגיל 12 והתפללה בכנסייה בכל יום ראשון. 
 
ב-1952 חלה אלכסנדר חלה בשחפת. פולה, שדאגה לשלומה של באסיה, שהייתה כבת 11, ביקשה מאלכסנדר שיֵצא מהבית כדי שלא ידביק גם אותן, ולאחר כשנה הוא נפטר מן המחלה. 

למחייתן עבדה פולה כתופרת וכפקידת קבלה בבית חרושת לזהב בוורשה. כשבאסיה חלתה בדלקת ריאות ונזקקה לפניצילין, מכרה פולה תכשיטים וזהב שהיו ברשותה כדי לממן רכישת תרופה עבור באסיה. בהמשך הכירה פולה בחור פולני בשם צבן ונישאה לו. 

בשנת 1958 התדפק על דלת ביתה של פולה אולדקגבר גבר זר שהזדהה כנציג שגרירות ישראל. בהסכמתה של פולה הוא שוחח עם באסיה המופתעת וחשף בפניה שהינה יהודייה, ושיש לה דודים במדינת ישראל אשר נאבקים על העלתה ארצה. באסיה השיבה לנציג השגרירות שהיא תגיע לישראל רק עם אמה פולה. 

כשנודע לצבן, בעלה של פולה, דבר זהותה היהודית של באסיה, הוא התקשה לקבל זאת, והרבה לריב עם פולה ולקלל את באסיה. גם לשכנים נודע דבר יהדותה של באסיה והם החלו להציק לה. פולה גמרה אומר בליבה להתגרש מבעלה ולעלות לישראל, שם יצפה לבאסיה עתיד טוב יותר ואיש לא יציק לה בשלגין יהדותה;. וכך אכן עשתה. עוד באותה השנה, 1958, יצאו פולה ובאסיה בדרכן למדינת ישראל. בתחילה נסעו השתיים ברכבת מוורשה לנאפולי שבאיטליה, ובהמשךמשם עלו על אונייה שהפליגה לנמל חיפה.  

בארץ השתקעה פולה אולדק בדירה בבת ים, שנרכשה בסיוע אחד מדודיה של באסיה, ששמה שוּנה לבתיה. פולה עסקה בעיקר בתפירה וריקמה, ומאד ואהבה מאוד לטפח את העציצים ואת הפרחים בדירתה.  

בשנות ה-70שבעים נולדו שני נכדיה של פולה, והיא שנהגה לבקרם מדי יום והפגינה כלפיהם את אהבתה הרבה. 

פולה אולדק עזת הנפש והמסורה עד אין קץ הקריבה את כל כולה במשך שנים למען הצלתה ורווחתה של התינוקת זלדה טננבאום, היא בתיה לייכט. ב- 18 אוקטובר 1966, הכיר "יד ושם" באפולוניה ובאלכסנדר אולדק כחסידי אומות העולם. 

אפולוניה (פולה) אולדק הלכה לעולמה ב-29עשרים ותשעה בדצמבר 1997, ונטמנה בחלקת חסידי אומות העולם בבית העלמין קריית שאול בתל -אביב. 

יהי זכרה ברוך