בריחה מפראג

בשנות ה-30 פרחה הקהילה היהודית בפראג .לאחר עליית היטלר לשלטון הגיעו פליטים רבים לפראג, והגדילו את האוכלוסייה לכ-56,000. מן ההתחלה דרשה גרמניה את החזרת הסודטים, אזור גבול של צ'כוסלובקיה, שהכיל אוכלוסייה בעל רוב אתני גרמני, לרייך הגרמני . בשלהי קיץ 1938, איים היטלר לפתוח במלחמה באירופה, אם לא יעבור חבל הסודטים על אוכלוסייתו הגרמנית לבעלות  הרייך הגרמני. מנהיגי בריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה קיימו ועידה במינכן ב-28 - 29 בספטמבר  1938. במה שידוע כהסכם מינכן, הוסכם על סיפוח הסודטים לגרמניה כתמורה להבטחת השלום של היטלר.

ב-15 במרץ 1939, תוך הפרה בוטה של הסכם מינכן, פלש היטלר וכבש את הפרובינציות הצ'כיות-בוהמיה ומוראביה, והפך אותן לארצות חסות גרמניות. כדי להימלט מן הכיבוש הגרמני, ניסו יהודים לעבור לפולין, שהייתה עדיין עצמאית. ששה חודשים לאחר כיבוש השטחי הצ'כים, תקפה גרמניה הנאצית את פולין, מלחמת העולם הII פרצה והבריחה דרך פולין כמו גם בדרכים אחרות נחסמה. בין אוקטובר 1941 למרץ 1945, 46,067 יהודים גורשו מפראג, רובם לטרזיאנשטאדט – גטו שבו רוכזו יהודים צ'כים. עבור רוב היהודים האלה, טרזיאנשטאדט שימש רק כמחנה מעבר ומשם הם שולחו אל מותם באושוויץ.