המחתרת הדנית
סיפור הצלתם של יהודי דנמרק באוקטובר 1943 הוא אחד הסיפורים המיוחדים ויוצאי הדופן בשואה.
דנמרק נכבשה על ידי גרמניה באפריל 1940. על פי תורת הגזע הנאצית השתייכו הדנים לגזע הארי ובשל כך נשא הכיבוש הגרמני בדנמרק אופי מתון יחסית ומוסדות השלטון הנבחרים – הממשלה והפרלמנט כמו גם המשטרה הדנית ומערכות המשפט, המשיכו להתקיים.
מצבם של יהודי המדינה לא השתנה כמעט בשנים הראשונות לכיבוש הגרמני, ואולם בסתיו 1943, חל שינוי דרמטי במצב. בעקבות עליה חדה במבצעי המחתרת הדנית ובמעשי החבלה כנגד הגרמנים תכננה גרמניה להגביל את האוטונומיה הדנית. הממשלה הדנית התפטרה לאות מחאה. המושל הצבאי הגרמני הכריז על מצב חירום וכוחות הכיבוש הגרמני החלו בהכנות לגרש את 7,800 יהודי דנמרק. השמועה על הגירוש המתוכנן עברה מפה לאוזן והיהודים הוזהרו, הועברו למקומות מסתור ולנמלי דייגים ומשם - לחופי שוודיה. דנים רבים תרמו למבצע שאליו הצטרפה המחתרת הדנית. למרות שהיו דנים שתמכו בגרמניה הנאצית ואפילו הצטרפו לואפן ס.ס. והשתתפו בפשעי מלחמה, זכה מבצע העברת היהודים לתמיכה עממית. בעזרת עוז רוחם של חברי המחתרת והאחרים שהשתתפו במבצע ובזכות קרבתה של שוודיה לחופי דנמרק, הועברו 7,200 יהודים ועוד כ-700 קרוביהם הלא-יהודים לחוף מבטחים במהלך שלושה שבועות בחודש אוקטובר 1943. היו גם יהודים שלא הצליחו לברוח – ביניהם כאלה שלא רצו לצאת למסע או שלא היו להם קשרים מתאימים למי שעסקו בהעברה. 482 יהודים, בעיקר זקנים וחולים, נתפסו ונשלחו אל מחנה טרזין בצ'כיה.
מבצע ההצלה לו תרמה המחתרת הדנית הינו יוצא דופן במהותו בשל התמיכה הנרחבת והנחישות של דנים רבים מכל המעמדות – אינטלקטואלים, דייגים, כמרים, שוטרים, רופאים ועובדי כפיים – להציל את היהודים. במעשה ההצלה היה משום התרסה כנגד גרמניה הנאצית וכן צידוד בערכים דמוקרטיים ואנושיים. מצד שני מראים מחקרים שנערכו ע"י חוקרים דנים החל משנות ה-90 של המאה העשרים שמספר גדול של הימאים שהעבירו את היהודים לשבדיה עשו זאת תמורת תשלום גבוה.
על מנת לחלוק כבוד למבצע ההצלה יוצא הדופן ומתוך הבנה שהתקיים כאן מאמץ משותף, החליט יד ושם לטעת בשדרת חסידי אומות העולם עץ לכבודה של המחתרת הדנית. לא היתה זו הענקת אות חסיד אומות העולם שמוענק ליחידים ולא לקבוצות, אך הדבר נעשה ברוח בקשתם של חברים במחתרת הדנית שביקשו מיד ושם שלא להכיר במצילים דנים בודדים. יחד עם זאת מספר דנים, שמעשי ההצלה שלהם היו יוצאי דופן, זכו גם באופן אישי בתואר חסידי אומות העולם.
