"אתמול בא לבקרני מר אייגיל (Aigil) אנדרסן. הוא חי שנים רבות עם גרטה תומסן, אלמנתו של הפונדקאי הנרי תומסן. מר אנדרסן הראה לי מכתב שקיבלת מיד ושם ובו התבקשת לספר על פעילותם של מר וגברת תומסן להצלתם של יהודים דנים...
מר תומסן הצטרף למחתרת הדנית בשלב מוקדם של הכיבוש והיה שותף להברחות לשוודיה הרבה לפני שהגרמנים החלו לצוד את היהודים בדנמרק. כאשר החל המצוד הגרמני באוקטובר 1943, תומסן התגייס מיד למשימה להוביל יהודים אל שוודיה.
השהייה בפונדק היתה מסוכנת מדי עבור הפליטים. בדרך כלל הם הלכו אל ביתי שהיה סמוך לפונדק או שדאגתי למצוא להם מקום לינה בבתים פרטיים אחרים עד שהנסיעה היתה מוכנה. מר תומסן בישל עבור רבים מהפליטים ודאג לכך שהאוכל ישלח מהפונדק אל הבתים בהם הוסתרו יהודים.
ברגע שהתקבצו מספיק יהודים על מנת למלא סירה, היה הנרי תומסן מסדיר את הנסיעה עם בעל הסירה. כאשר עלה מספר הפליטים על מספר הסירות, תומסן קנה בעצמו סירה ועשה את הדרך מספר פעמים אל חופי שוודיה.
הגסטפו הגיעו לא פעם אל הפונדק ומר תומסן שיחק משחק כפול. הוא העמיד פנים שהוא מיודד עם הגרמנים כאשר בפועל הוא פעל נגדם. לא עבר זמן רב עד הגסטפו החלו לחשוד בו ועצרו אותו. אך הם נאלצו לשחררו מפאת חוסר ראיות. ולמרות זאת, תומסן המשיך בפעילותו הבלתי חוקית ובקשר שלו עם הגרמנים. בכך הוא רכש מידע חיוני שהציל את חיי, כיוון שהוא התריע בפניי מספר שעות לפני שהגסטפו באו לקחת אותי."