הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
ערב פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 היו בבלרוס קרוב למליון יהודים, כולל למעלה מ 65,000 פליטים שנמלטו מפולין לשטחי בלרוס. מכל אלה נותרו בתום המלחמה רק כמה עשרות אלפי יהודים.
גרמניה הנאצית פעלה לשלב אוכלוסיות מקומיות ברצח ולהראות שהיזמה לפגיעה ביהודים באה מן השכנים הלא יהודים. מנהיגים פוליטיים בלארוסיים אחדים תמכו בהשמדת היהודים, אך באופן כללי ניתן לומר שבלארוס לא התאפיינה בשיתוף פעולה מקיף ורחב. רוב האוכלוסיה המקומית היתה אדישה לגורל שכניהם היהודים. דו"חות של כוחות הכיבוש הגרמניים לברלין משקפים את קשת התגובות של האוכלוסיה. בדו"ח מן החודשים הראשונים של הכיבוש הנאמר שהמקומיים אינם משתפים פעולה בפעילות נגד היהודים. בכך נבדלו תושבי המחוזות של בלרוס משכניהם, תושבי הארצות הבלטיות והאוקראינים. בדו"ח אחד כתוב שהאוכלוסייה ראתה בחיוב את הקמת הגטאות, עבודת הכפייה וצעדי הדיכוי נגד היהודים.
. בדומה לאזורים אחרים במזרח אירופה, סיוע ליהודים והסתרתם היו כרוכים בסכנת נפשות. ההוראות היו להרוג לא רק את כל מי שנותן מקלט ליהודי, אלא גם את בני משפחתו. כתמריץ לשיתוף פעולה ניתן תגמול כספי למי שהסגיר יהודים. בפועל רק מעטים היו מוכנים לסכן עצמם כדי להציל יהודים.