• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

יד ושם – קובץ מחקרים, מ"ב [1] (2014)

ד"ר דוד זילברקלנג

נושאי הכתיבה בכרך זה של יד ושם – קובץ מחקרים מגוונים ופיזורם הגיאוגרפי גדול, אך שאלות של יחסי אנוש בתקופת השואה – בין יהודים לבני ארצם הלא=יהודים כמו גם בין יהודים לבין עצמם – הם נושא מרכזי וחוט מקשר. המאמרים עוסקים בחורבן הקהילה היהודית בסלוניקי ובית העלמין העתיק שלה בידי אנשי ממשל מקומיים וגרמנים (לאון שאלתיאל); בעדויות ראייה של יהודים בוורשה בתקופת המלחמה (לאה פרייס); בתשובות רבנים בהונגריה (יהודית קוֹניה); במחנה באיטליה (ליליאנה פּיצ'וֹטוֹ). המחברים מגיעים משש מדינות ומספקים תובנות ממגוון של נקודות מבט, כשהם מציגים הן נושאים לא מוכרים והן תיעוד חדש. מאמרי הביקורת עוסקים בממשלה הצ'כית (אנה הַייקוֹבה על יאן לַניצֶ'ק); בצרפת לפני המלחמה (מוֹד מַנדל על עמנואל דֶבּוֹנוֹ); בהולנד, בלגיה וצרפת (בוב מוֹר על פּים גריפיוּן ורון זֶלֶר); במנהלן נאצי בפולין (אביהו רונן על מרי פוּלבּרוּק) וביומן וביוגרפיה של ניצולה (דליה עופר על אביהו רונן).

לחץ כאן להזמנה

 

תוכן העניינים

תקציר

חיסולו של בית העלמין היהודי בסלוניקי, שהיה אז הגדול באירופה, התחיל בדצמבר 1942. מאמר זה הוא הראשון העוסק בהחרבה עצמה, אירוע יחיד במינו באירופה הכבושה. הוא דן בנפשות הפועלות העיקריות שעמדו מאחורי ההחלטה, בתהליך ההרס, כמו גם בשימוש שנעשה אחריו באבני המצבות ובקרקע. האירוע מספק מקרה בוחן אידיאלי לבחינת הקשר המשולש בין יהודי העיר, כוחות הכיבוש הגרמנים והאליטות היווניות המקומיות, ערב השילוחים. המחקר, שנעשה בו שימוש במסמכים שזה להם פרסום ראשון משלל מקורות, מראה בבירור כי הגורמים המקומיים שבידם היה הכוח למחות או לפעול נגד השילוחים הם-הם שיזמו והרוויחו מחיסולו של בית העלמין ובהמשך העלימו עין מגורל שכניהם היהודים.

תקציר

המאמר מנתח שני מסמכים יוצאי דופן – עדויותיהם של יקוב גרוינובסקי (שלמק) ושל יעקב קשפיצקי, שברחו, בהתאמה, ממחנות ההשמדה חלמנו וטרבלינקה – כפי שנמסרו בזמן המלחמה לארכיון המחתרתי "עונג שבת" ב=1942. עדותו של גרוינובסקי היתה הדיווח הראשון על חלמנו, ואילו זו של קשפיצקי היא בלי ספק העדות המקיפה והמפורטת ביותר על טרבלינקה (323 עמודים בכתב יד). עדותו בעלת החשיבות המכרעת של קשפיצקי זוכה במאמר זה לדיון הנרחב ביותר עד כה, ואף הדיון בעדותו של גרוינובסקי חורג הרבה מעבר לגבולות המחקר הקודם. למעשה, עדותו של קשפיצקי מנותחת כאן לראשונה במלואה, וריבוי המלים והשורות המחוקות, התיקונים והתוספות בשולי הדפים הופך את הניתוח למלאכה סבוכה. הניתוח רב הרבדים של שתי העדויות מדגיש את שתי העמדות השונות של המחברים כיהודים: בעוד שדיווחו של שלמק מתרכז ברעיו חופרי הקברים בחמלה ובאבל, קשפיצקי מתקומם על כניעותם של היהודים וחוסר האונים שלהם בדרך למחנה ובתוכו. דבריו מעמיקים, לעתים קשים, תמיד צורבים.

תקציר

תקנות מקומיות שהתפרסמו בהונגריה מ=1938 כפו על סוחרים לפתוח את חנויותיהם בשבת, וקלעו את הקהילות הדתיות האדוקות להתחבטות קשה ומטרידה.

המאמר מבקש להראות את חשיבותה של ספרות השו"ת הרבנית כמקור היסטורי. רבנים אורתודוקסים בהונגריה התמקדו במניע הכלכלי לדיכוי וראו את החקיקה נגד היהודים כ"אנטי-יהודית" אך לא "אנטי-דתית", והבחנה זאת השפיעה במידה רבה על החלטותיהם. ואולם, מרישומי בית הנבחרים עולה כי בחקיקה האנטי-יהודית אכן היה גם רצון להתערב בחייהם של יהודים שומרי מצוות.

המאמר מבאר תקדימים מפסיקות קודמות של חכמי הלכה שדנו בשותפויות עם גויים ומביא מתשובותיו של הרב ישראל לנדא (אדלני [Edelény], הונגריה). הוא מדגיש את חשיבות מניעי הממשל המקומי בתהליך האפליה הכלכלית, שהובילה להתחזקות שיתוף הפעולה בין יהודים ולא יהודים ששני הצדדים הפיקו ממנו תועלת.

תקציר

בסמוך להשתלטות גרמניה על על חלקיה הלא משוחררים של איטליה, החלו האיטלקים לעצור ולרכז את התושבים היהודים במחנות אזוריים שיוחדו לצורך כך ולאחר מכן להעבירם למחנה מרכזי אחד באתר מחנה (שבויים וכליאה) פוסולי בנפת מודנה. לא ברור מה חשבו השלטונות האיטלקים לעשות ביהודים הרבים העתידים להתקבץ אל תוך המחנה. הגרמנים שלקחו לידיהם את השליטה במחנה בראשית 1944 עשוהו למחנה מעבר כחלק מן "הפתרון הסופי". ב- 22 בפברואר 1944 הם הוציאו משלוח ראשון של יהודים לאושוויץ. ב-1 באוגוסט 1944 נשלחו לאושוויץ אחרוני היהודים מפוסולי. המאמר החושף את חלקם של האיטלקים ביצירת התשתית לגירוש יהודי איטליה למותם, מפרט מי היו האסירים היהודים שאכלסו את המחנה, מה היו תנאי החיים שלהם, במה עסקו ואיזה קשרים חברתיים הם יצרו.  

 

מאמרי ביקורת

מאמר ביקורת על הספר: Jan Láníček, Czechs, Slovaks and the Jews: Beyond Idealisation and Condemnation

תקציר

ספרו של יאן לניצ'ק תורם להיסטוריוגרפיה הביקורתית של צ'כוסלובקיה הדמוקרטית לפני 1948, ומכאן גם של יחסה הליברלי של צ'כוסלובקיה לאזרחיה היהודים. עיקר כוחה של המונוגרפיה בטיפולה באופן שהממשלה הצ'כוסלובקית הגולה בלונדון הבינה את השואה והתייחסה אליה (נושא העבודה שכתב המחבר לתואר דוקטור ושעליה מבוסס ספר זה). לדאבון הלב, במקרים רבים זהו ספר תיאורי, הנוקט גישת "מלמעלה למטה" ומסתמך בעיקר על מקורות ממשלתיים, ואף מצייר את היהודים כמשתתפים סבילים. זאת ועוד, המחבר מתאר את ההתנגדות הצ'כית בתיאור שיש בו נימות אנטישמיות כמו גם אי דיוקים ותחקיר לוקה בחסר.

ביקורת על הספר Emmanuel Debono, Aux Origines de l’Antiracisme: La LICA, 1927–1940, Paris: CNRS Editions, 2012, 502 pp.

תקציר

מאמר זה על ספרו של עמנואל דבונו Aux Origines de l’Antiracisme: La LICA, 1927–1940 משלב סקירה וביקורת. המאמר מסכם את תריסר פרקי הספר, המפרטים את מקורותיה ותולדותיה של הליגה הבין לאומית נגד אנטישמיות (LICA), מהורתה בשנות העשרים של המאה התשעים ודרך כל תהפוכות מלחמת העולם השנייה. אחר כך מפרק המאמר את המתחים המרכזיים שמייחס דבונו לשלביה המוקדמים של הליגה, ובתוך כך המאבק בין אוניברסליות ופרטיקולריות; המחויבות לנייטרליות פוליטית מול הזיקה לשמאל הצרפתי; ומסר הסובלנות של הליגה לעומת יחסה הבלתי מתפשר לפשיזם בכל צורותיו. לסיום מציינת מנדל שאולי מבט כרונולוגי רחב יותר יכול היה לחשוף את גלגוליהם המתמשכים של רבים ממתחים אלה במאבקה בן מאה השנים של צרפת בגזענות.

ביקורת על הספר Pim Griffioen and Ron Zeller, Jodenvervolging in Nederland, Frankrijk en België 1940–1945: Overeenkomsten, verschillen, oorzaken. Amsterdam, Boom, 2010, 1,045 pp. with English and Dutch summaries

תקציר

מאמר סקירה זה בוחן את הרקע ההיסטוריוגרפי ואת הגישה ההשוואתית המשמשים במחקר חדש וחשוב זה על רדיפות היהודים בהולנד, צרפת ובלגיה. הוא גם מנתח את מסקנות המחברים בנוגע לגורמים המסבירים את שיעור התמותה הגבוה יחסית בהולנד, דהיינו עצמאותה של המשטרה הגרמנית, דחיקת רגליהן של הרשויות ההולנדיות, בידודה של הקהילה היהודית הילידית והשלב המאוחר יחסית שבו התפתחה בה התנגדות אזרחית לשלטון הנאצים.

על ספרה של מרי פולברוק,  עיר קטנה ליד אושוויץ: נאצים רגילים והשואה (Mary Fulbrook, A Small Town Near Auschwitz: Ordinary Nazis and the Holocaust, Oxford: Oxford University Press, 2012)

תקציר

ספרה של מרי פולברוק הוא מונוגרפיה מרתקת, אשר במרכזה עומד בירוקרט נאצי, אודו קלאוזה (Udo Klause), בעל תפקיד מנהלי בכיר  של לאנדראט (מושל אזרחי) בבבנדין, עיר יהודית-פולנית קטנה, בשעה שעולמם של יהודי האיזור מתהפך עליהם במהלך המלחמה, עד לגירושם לאושוויץ. שאלתה המרכזית של פולברוק היא, הכיצד יכול היה אותו פקיד נאמן למערכת הממשל הנאצית לפעול במסגרת תפקידו מבלי להתייחס כמעט לאסון הנורא שפקד את יהודי העיר? אל מול חוויותיהם של הפקיד ובני משפחתו המוצגים על יסוד יומנים ומכתבים, מספרת פולברוק את סיפור שואת יהודי בנדין, ובאמצעות הניגוד הדרמטי של שני התיאורים היא מחדדת את שאלתה. למרות התלבטויותיה, פולברוק אינה פוטרת את קלאוזה מאחריות לפעילותו בתוך מערכת לא מוסרית. וכך הופך ספרה לעוד פרק חשוב בהבנת אופיים של "הנאצים הרגילים", האנשים שבלעדיהם לא היה מתאפשר הפתרון הסופי.

ביקורת על הספר אביהו רונן, נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר

תקציר

מאמר הביקורת עוסק בספרו של אביהו רונן הלומד להכיר מחדש את דמותה ואישיותה של אמו, שהייתה מדמויות המפתח במחתרת בגטו בנדין ובתנועת השומר הצעיר בשנות השואה בכלל. המחבר והקורא מתוודעים לדמותה של קלינגר באמצעות היומנים טעוני המידע שכתבה, האנשים שהכירה והמסע הארוך שעברה מעיר הולדתה, דרך הגטו, ההישרדות והעלייה ארצה עד מותה.