נינה שרגר ורדי נכלאה בגטו קרקוב עם משפחתה. לפני חיסול הגטו הוברחה ממנו נינה בארגז עץ. היא הוסתרה כשנה וחצי בידי חסידי אומות העולם, ולאחר מכן הסוותה את זהותה היהודית עד השחרור. אביה נרצח בשואה.
נינה עלתה לישראל ב-1949. היא שירתה בחיל האוויר, עבדה במשרד החקלאות, ליוותה קבוצות לפולין והתנדבה בבית התפוצות.
שמן על בד, 87X66 ס"מ, אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים. תרומת האמנית
שמן על בד, 60X50 ס"מ, אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים. תרומת האמנית
נינה שרגר ורדי נולדה בשנת 1931 למשפחת שרגר, משפחה אמידה בקרקוב. אביה אדמונד שרגר היה רופא שיניים וניהל את העסק של הורי אשתו, "יוזף לייבלוביץ'", מפעל לציוד רפואי דנטלי למרפאות שיניים ובתי חולים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררה נינה עם אמה אליזבת לבית האוזר, סבתה ואחותה הגדולה אלה (אלינה) בבית המשפחה. במרץ 1941 גורשה נינה עם משפחתה לגטו קרקוב. בגטו ניהלה נינה עם אחותה ספרייה לילדים. הספרים היו עבורה מפלט מהמציאות הקשה בגטו.
לקראת חיסול הגטו במרץ 1943 הוברחו נינה ואחותה אל מחוץ לגטו בתוך ארגז עץ. נינה הופרדה מאחותה והוסתרה אצל משפחת בוצ'קובסקי, בתוך ארון בגדים, במשך כחודש וחצי. משם הועברה נינה למסתור אצל זוג פולני בווייליצ'קה, עיירה קטנה ליד קרקוב. בעזרת מכר של אביה חזרה נינה לקרקוב והוסתרה במשך מספר ימים אצל ד"ר סטודולצקי, שם שבה ופגשה באביה. היתה זו פגישתם האחרונה.
מביתו של ד"ר סטודולצקי הוברחה נינה לוורשה, שם הוסתרה בביתם של סטפן פשוולסקי, היסטוריון במקצועו, ואמו מריה. סטפן ואמו לא הכירו לפני כן את נינה, אך דאגו לה כבת משפחה ולימדו אותה את המקצועות שנלמדו בבית הספר. כדי להציל אותה מהתגלות והסגרה לידי הנאצים, הזהירו אותה שלא תעזוב את הבית ואף לא תיגש לחלון. ב-1985 הוכרו בני המשפחה כחסידי אומות עולם.
נינה שהתה בביתם של סטפן ומריה פשוולסקי במשך כשנה וחצי.
בקיץ 1944, לפני פרוץ מרד ורשה, באה אמה של נינה לאסוף אותה. נינה שהתה עם אמה ואחותה במסתור תת קרקעי. באוקטובר 1944 עברו השלוש אל מחוץ לוורשה, לעיירה טלינקוב, ונינה עבדה בזהות בדויה אצל משפחת איכרים עד לשחרור בידי הצבא האדום בינואר 1945.
לאחר המלחמה חזרה נינה עם אמה ואחותה לקרקוב. בקרקוב פגשו את סבתה של נינה, שהצליחה לשרוד אף היא. הסתבר כי אבי המשפחה הוצא להורג במאי 1944 בכלא פאביאק בוורשה.
ב-1946 עזבה אחותה של נינה לגרמניה, שם נישאה, ולאחר מכן היגרה לארצות הברית. באוקטובר 1949 עלו נינה, אמה ובעלה של האם מנישואיה השניים לישראל. בזמן שירותה הצבאי בחיל האוויר הכירה נינה את בעלה, איזו יצחק ורדי. ב-1989 נפטר בעלה בפתאומיות.
נינה שמרה על קשר עם מציליה, סטפן פשוולסקי ואמו מריה, במשך שנים רבות, גם לאחר שעלתה לישראל.
נינה עבדה במשך שנים רבות במשרד החקלאות כטכנאית מים וקרקע, ליוותה קבוצות לפולין ועבדה בהתנדבות בבית התפוצות.
נינה היא ציירת, המנציחה ביצירותיה את קורותיה בשואה.
