• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ז'ק סטרומזה

ניצול השואה מסלוניקי ז'ק סטרומזה היה כנר, ד"ר להנדסת חשמל ואיש עדות.

תמונות
וידאו

ז'ק סטרומזה נולד בשנת 1913 בסלוניקי שביוון, הבכור מבין ארבעה אחים ואחיות. אביו אברהם היה מורה לעברית, ללדינו וליהדות בבית הספר של הקהילה היהודית בסלוניקי, וכן הכין נערים לטקס בר-המצווה. אמו, דודון לבית יואל, היתה תופרת. בנעוריו הצטרף ז'ק למועדון הציוני "מכבי" וכיהן ככנר הראשון של התזמורת. כשגויס לצבא היווני כיהן ככנר הראשון בתזמורת הצבא היווני.

בגיל 27 הגיע ז'ק למרסיי ולפריס שבצרפת לשם לימודי הנדסת חשמל. בתום הלימודים שב ז'ק ליוון והתגייס לצבא יוון. לאחר שחרורו מהשירות הצבאי החל לעבוד במקצועו, במשרדי ממשלה. "השתתפתי באופן פעיל בהרכבה ובפירוק מנועי דיזל לטרקטורים (כולם מתוצרת גרמנית). ידיעותיי בשפה הגרמנית עזרו לי רבות לקרוא הוראות הפעלה במקור. המשכתי ללמוד גרמנית במסגרת שיעורי ערב במכון גיתה, מבלי לדמיין לעצמי שידיעות אלה תעזורנה לי להישאר בחיים!" (ובחרת בחיים, ע' 19).

באפריל 1941 כבשו הגרמנים את סלוניקי. באפריל 1943 גורש ז'ק לאושוויץ. לפני כן הציעו חברים נוצרים לז'ק לברוח מיוון ולהצטרף למחתרת, אך הוא סירב לעזוב את אשתו, נורה, שהיתה בהריון. עם הגעתם לאושוויץ נשלחה נורה, שהיתה בחודש השמיני להריונה, לתאי הגזים. מכיוון שהיה כנר נשלח ז'ק לתזמורת הגברים בבירקנאו. הוא ניגן בתזמורת שעתיים ביום, בעת היציאה לעבודה ובעת הוצאות פומביות להורג. לאחר מכן הועבר לעבודות גופניות מפרכות. משהתגלו כשרונותיו ומיומנותו במקצוע ההנדסה, הועבר ז'ק למפעל לתחמושת "אוניון-ורקה" (Union-Werke ). הוא עבד כמהנדס מומחה ("מייסטר") במשך שנה וחצי.

ב-21 בינואר 1945 יצא ז'ק מאושוויץ בצעדת מוות והועבר בין מחנות מלק, מאוטהאוזן וגוזן. ב-8 במאי 1945 שוחרר ז'ק במחנה גוזן על ידי הצבא האמריקני. הוא גילה כי מכל משפחתו שרדה רק אחותו הקטנה, בלה.

ז'ק עבר לפריס, שם החל לעבוד כמהנדס, המשיך את לימודיו הגבוהים – בבית הספר הגבוה לחשמל (E.S.E ) – ושב לנגן בכינור. בשנת 1947 נישא ללורה. "רצינו שיהיו לנו ילדים, מהר. היתה זו דרכנו להביע את נצחוננו על הנאצים. היתה זאת הסיבה לנישואינו. היינו מאוהבים, כמובן, אבל היו לנו גם תכניות משותפות... בננו הבכור, אלברט-גי, נולד ב-27 ביולי 1948... ולשמחתנו לא היה גבול. נצחוננו החל" (ובחרת בחיים, ע' 85-86).

לאחר מלחמת ששת הימים עלה ז'ק עם משפחתו לישראל והחל לעבוד במחלקת המאור בעיריית ירושלים. הוא נסע מטעם משרד החוץ לשורת מסעות עבודה ושיתוף פעולה בינלאומי בדרום אמריקה. במקביל המשיך את לימודיו הגבוהים ובגיל 67, לאחר יציאתו לגמלאות, השיג תואר דוקטור בהנדסת חשמל מהטכניון. הוא החל להתנדב כחוקר ביד ושם ועסק בחקר ההיסטוריה של היהודים ביוון. ספרו של ז'ק "ובחרת בחיים" יצא לאור בשנת 1995 ועד כה יצא לאור בשמונה שפות. ז'ק פעל כאיש עדות וסיפר את סיפורו בעברית, צרפתית, יוונית, ספרדית-לדינו, גרמנית ואנגלית.

ז'ק היה נשוי ללורה ולהם שלושה ילדים, שמונה נכדים וארבעה נינים.

ז'ק סטרומזה נפטר בשנת 2010, בגיל 97.