• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

רינה קווינט

ניצולת השואה רינה קווינט היא מחנכת, פעילה בארגוני חינוך ומדריכה מתנדבת ביד ושם.

תמונות
וידאו

רינה קווינט נולדה בדצמבר 1935 בשם פריידה "פריידל" ליכטנשטיין (Frajda Lichtensztajn) בעיר פיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין. כאשר כבשו הנאצים את עיר הולדתה, הייתה רינה בת שלוש. אמה ושני אחיה הגדולים נרצחו באוקטובר 1942, עם שילוח יהודי העיר להשמדה בטרבלינקה. רינה, שטרם מלאו לה שבע, גורשה עם אביה למחנות עבודה, שם התחזתה לילד על מנת לשרוד. אביה נספה ורינה נותרה לבדה. לבסוף הגיעה למחנה ברגן בלזן. היא אומצה על ידי נשים שונות במחנות השונים בהם עברה, אך כל הנשים שאימצו אותה נספו בזו אחר זו.

בתום המלחמה הגיעה רינה לשבדיה, שם אומצה על ידי ניצולת שואה שנפטרה לאחר מספר חודשים. בשנת 1946 היגרה רינה לארצות הברית עם אם מאמצת, ניצולת שואה, שנפטרה אף היא לאחר שלושה חודשים, כתוצאה ממצבה הפיזי הירוד בתום המלחמה. רינה אומצה על ידי זוג יהודים חשוך ילדים. בארצות הברית רכשה רינה תואר ראשון ותואר שני בחינוך, ועבדה כמורה בבתי ספר וכמרצה באוניברסיטת אדלפי, ניו יורק.

בשנות ה-80' החלה רינה להתחקות אחר מוצאה, בהסתמך על זכרונה בלבד. בשנת 1989 נסעה לפיוטרקוב טריבונלסקי ושם, בלשכת מרשם התושבים, גילתה את רישום לידתה ולידותיהם של שני אחיה, ואת אישור הנישואין של הוריה. היא אף מצאה את הדירה בפיוטרקוב בה התגוררה עם משפחתה לפני המלחמה, אך היא אינה זוכרת כיצד נראו הוריה ואחֵיה.

בשנת 1984 עלו רינה ובעלה לישראל, עם ארבעת ילדיהם הנשואים. בישראל מכהן בעלה של רינה כראש ישיבה והיא מתנדבת כמדריכה וכמרצה בארגונים ובמוסדות רבים, בהם "תגלית" ("birthright"), מנהרות הכותל, העיר העתיקה, מוזיאון מגדל דוד, בית המשפט העליון וכן יד ושם. בשנת 2006 זכתה רינה באות ראש עיריית ירושלים למתנדב.

רינה מכהנת כסגנית הנשיאה לתיירות של ארגון "אמונה" העולמי והקימה את המרכז ללימודי השואה על שם יוסי ברגר במכללת אמונה. כמו כן, רינה היא חברה בוועדה המבצעת של רשת בתי הספר אמי"ת. ב-2008 השתתפה רינה, במסגרת כנס שאורגן על ידי יד ושם בשיתוף עם ICHEIC (The International Commission on Holocaust Era Insurance Claims), בפאנל שעסק בילדים שאיבדו את זהותם בשואה.

רינה מתנדבת מזה למעלה מ-30 שנה ביד ושם ומדריכה קבוצות מכל העולם במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם. עדויות וידאו של רינה מוקרנות גם במוזיאון המלחמה המלכותי (Imperial War Museum) בלונדון ובמוזיאון ברגן בלזן בגרמניה. לעתים מספרת רינה בהדרכותיה גם את סיפורה האישי. בנוסף, משתתפת רינה ב"מצעד החיים" בפולין כאשת עדות.

אומרת רינה: "שרדתי בנס, כיוון שאנשים עזרו לי. יש לי סיכוי להעשיר את חייהם של אנשים אחרים. בכל יום אני מקבלת הזדמנות לעזור לאנשים לחיות חיים יהודיים מלאים."

"העובדה ששרדתי היא זכות גדולה, אך יש בצדה גם אחריות גדולה. אני חוששת שהשואה תהיה בעתיד רק פיסת היסטוריה, לכן חשוב שסיפור השואה יסופר מהזווית האישית, כי למסְפרים בלבד אין משמעות."

רינה נשואה לעמנואל ולה ארבעה ילדים ו-22 נכדים.