מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

יהודית ארנון

תמונות
וידאו

יהודית ארנון, כלת פרס ישראל לשנת 1998 בתחום המחול, הייתה רקדנית וכוריאוגרפית.

יהודית ארנון נולדה בשנת 1926 בבית דתי-אורתודוכסי בקומרנו שבצ'כוסלובקיה. כשהיתה בת 17 גורשה לאושוויץ עם הוריה, שנרצחו בתאי הגזים עם הגעתם. יהודית נשלחה לעבודה, ודווקא שם, במקום שבו ריחף המוות בכל רגע, גילתה לראשונה את העוצמה והתקווה שמסוגל הריקוד להעניק. יהודית גורשה בצעדת המוות מערבה, והגיעה למחנה פרידנברג שבצ'כיה. על סף בור ענק, מולו הועמדו כל הצועדות, הגיע הצבא האדום ויהודית שוחררה.

יהודית הגיעה לבודפשט ונישאה לידידיה ארנון-אדוארד, אותו הכירה בקן "השומר הצעיר". בשנת 1948 עלתה ארצה והתיישבה בקיבוץ געתון. מיומה הראשון בארץ עסקה במחול. בשנת 1970 ייסדה יהודית את להקת המחול הקיבוצית, והייתה מנהלתה האמנותית עד שנת 1996, עת מסרה את הניהול לידי רמי באר. בשנת 1977 זכתה יהודית בפרס היוקרתי של יספ"א, החברה הבינלאומית לאומנויות הבמה, ובשנת 1998 הוענק לה פרס ישראל בתחום המחול.

על התקופה במחנות הריכוז סיפרה לימים: "יום יום הייתי מגיעה למחצבה וחורטת את שמי על סלעים. למחרת היום הייתי מחפשת את אותה אבן מיוחדת. זה היה מעשה פשוט, שסימל בשבילי את התחושה שהאדם יכול לחפש משמעות גם במקומות ובמצבים הנראים חסרי סיכוי."

כנערה, עמדה יהודית יחפה בשלג שעות, משום שסירבה לרקוד בפני הגרמנים במחנה העבודה. היא נשבעה אז שאם תיחלץ מהתופת, לא תפסיק לרקוד לעולם. על סמך זכרונותיה של יהודית מאושוויץ וחוויותיה בשואה, יצר רמי באר, כוריאוגרף וממשיך דרכה בלהקת המחול הקיבוצית, את היצירה "זכרון דברים". הרקדנית אינה נוגעת בקרקע. היא רוקדת על רקע לוחות עץ ענקיים. בשביל יהודית מסמל הריקוד הזה את הזיכרון הפרטי שלה: כיצד רקדה, כילדה, בין דרגשי האסירות המוכות והמורעבות במחנה העבודה.

בשנת 1995 הדליקה יהודית משואה ביד ושם, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. 

ליהודית וידידיה ארנון שלוש בנות ושמונה נכדים.

יהודית ארנון נפטרה באוגוסט 2013.