מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ביום חמישי יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לבני הזוג ז'וסף ולואיז מאטרן ז"ל מבלגיה

את האות והמדליה יקבלו בשמם נכדיהם המגיעים לטקס במיוחד מבלגיה, באירוע ישתתף ניצול השואה שהסתתר בביתם של בני הזוג ד"ר זלמן שיפר

30 אוקטובר 2012

ביום חמישי, 1 בנובמבר 2012 בשעה 11:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לבני הזוג ז'וסף ולואיז מאטרן ז"ל מבלגיה. הטקס יערך בהשתתפות שגרירת בלגיה בישראל Benedicte Frankinet, הניצול ד"ר זלמן שיפר, נכדיהם של החסידים, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד. הטקס יתקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.

סיפור ההצלה:

זנון פיירטאג (לימים ד"ר זלמן שיפר) היה בן שנתיים כשהחל המצוד אחר יהודי בלגיה, בקיץ 1942. אביו מוריס פיירטאג נפטר מסרטן כמה חודשים לפני כן, ואמו, חיה-שרה, קיבלה את ההחלטה הכואבת להפרד מבנה כדי להצילו. כך הגיע אל בני הזוג מאטרן (Materne) בפרברי בריסל שהסכימו להסתיר את הפעוט.

לז'וסף ולואיז לא היו ילדים ביולוגיים, אך בביתם כבר חסה חואניטו (Juanito), יתום יליד ברצלונה שאיבד את אמו במלחמת האזרחים בספרד כמה שנים קודם לכן. בני הזוג, וכן חואניטו, קיבלו לביתם את זנון בחום ואהבה, דאגו לכל צרכיו וחלקו עמו את המעט שהיה להם. אמו של זנון, מצאה מסתור במקום אחר בבריסל, אך מכיוון שהפרידה הקשתה עליה, הייתה מגיעה מדי פעם לבקר את בנה תוך סיכון רב. ז'וסף מאטרן היה לוחם המחתרת הבלגית, והסתרת ילד יהודי בביתו הגדילה את הסיכון בו היה נתון.

לקראת סיום המלחמה החליטו בני הזוג מאטרן לברוח מבריסל המופצצת לכפר הולדתה של לואיז עם שני הילדים שבחסותם. חיה-שרה הצטרפה אליהם, וכך הם שהו בכפר Folx-les-Caves אצל בני משפחת ליבר (Libert) עד יום השחרור.

אחרי המלחמה חזר זנון לבריסל עם אמו. הם שמרו על קשר חם עם משפחת מאטרן עד לעלייתם לישראל בשנת 1949. חיה-שרה נישאה בשנית וזנון, שנקרא עתה זלמן, אומץ על ידי אביו החורג יוסף אהרן שיפר (Shiffer). הקשר עם המצילים נותק, וגם כשביקר זנון-זלמן בבלגיה בשנת 1965 לא עלה בידו למצוא אותם. רק שנים רבות אחר כך, לאחר שבני הזוג מאטרן ובנם המאומץ חואניטו נפטרו, נוצר שוב קשר עם אחותו של חואניטו, פאקיטה (Paquita), שזכרה את הילד הקטן שהיה מוסתר אצל הוריו המאמצים של אחיה.