מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ביום שלישי יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג אפוסטולוס ומריה ווליוטיס ז"ל מיוון

הטקס יתקיים בהשתתפות ניצולי השואה האחים יוליה-לבנה ואברהם לבית חכים, את האות והמדליה יקבל נכדם של החסידים המגיע לטקס מיוון

29 מאי 2016

ביום שלישי, 31.5.16, בשעה 11:00, יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג אפוסטולוס ומריה ווליוטיס (Apostolos & Maria Voliotis) ז"ל מיוון. את האות יקבל בשמם נכדם אפוסטולוס ווליוטיס (Apostolos Voliotis), המגיע מיוון. הטקס יערך בהשתתפות שגריר יוון בישראל ספירידון למפרידיס, בני משפחת המצילים, הניצולים, בני משפחה, חברים, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד.

סיפור ההצלה:

משפחת חכים חייתה בוולוס (חבל תסאליה). אליהו חכים ואחיו לאון היו רוכלים, בעלי קשרי ידידות עם בעל מכולת לא-יהודי בשם ווליוטיס בכפר לאחוניה. בספטמבר 1943, עם כיבוש חלקה הדרומי של יוון בידי הגרמנים, הפך המצב מסוכן עבור היהודים ומשפחת חכים נאלצה לעזוב את ביתה. ב-30 בספטמבר 1943 פנה המפקד הגרמני של אזור וולוס אל הרב פסח בדרישה למסור לידיו רשימה של כל יהודי וולוס. הרב פנה לארכיבישוף יואקים אלכסופולוס (שהוכר כחסיד אומות העולם בשנת 1997) בבקשה לעזרה ובמקביל הזהיר את אנשי הקהילה מפני הסכנה המתקרבת. אליהו חכים הצליח להשיג סוס ועגלה, וכך נמלט מוולוס לכיוון הרי הפיליון עם שאר בני משפחתו: אחיו לאון, אשתו אנה, והילדים יוליה-לבנה, אברהם, דויד ומשה.

תחילה עשו דרכם אל הכפר לאחוניה אל ידידם ווליוטיס, שיצר קשר עם אחיו אפוסטולוס שחי בכפר קאראבאס. אפוסטולוס קיבל את משפחת חכים וארגן עבורם מחבוא בבית האריזה שלו, שנמצא מחוץ לכפר. שם נשארו בני המשפחה תחת חסותם של אפוסטולוס ואשתו מריה במשך למעלה משנה, בתנאים קשים: בני משפחת חכים התקיימו מפירות העצים שסביב מקום מחבואם, ומפטריות ועשבים שבני משפחת ווליוטיס הראו להם כיצד למצוא ביער. אחת לשבוע היו אנה וגיסה לאון הולכים לביתם של ווליוטיס כדי להצטייד במעט מצרכים; אליהו סבל מכיב קיבה שגרם לו כאבים, ולכן הוא לא היה מסוגל לעזוב את מקום המחבוא.

הגרמנים ערכו חיפושים באזור לעתים קרובות בניסיון לתפוס פרטיזנים ויהודים, בין השאר בסיועם של יוונים מקומיים. בזמן החיפושים היו בני משפחת חכים בורחים למערות שבסביבה. בעדותה סיפרה לבנה שלוש (חכים) כי באחת הפשיטות הללו הבחינו בהם הגרמנים, אך וויליוטיס שמר על קור רוחו ואמר כי אלה הם רק עובדים שלו, וכך הניחו להם הגרמנים לנפשם.

בשלב מסוים, כאשר הגרמנים התמקמו במנזר שהשקיף על בית האריזה של ווליוטיס, נאלצו בני משפחת חכים לעזוב את מחבואם ולעבור לבקתה קטנה שהייתה מוסתרת על ידי העצים. אל מחבואם הקודם נכנס קרוב משפחה אחר, אך הוא נתפס כעבור זמן קצר. לנוכח הסכנה הגוברת החליטו בני המשפחה לעזוב את הכפר ולהעמיק אל תוך ההרים, כשהם נודדים מכפר אחד לאחר בחיפוש אחר מחסה ומזון. כך שרדו עד השחרור.

אחרי המלחמה חזרו בני משפחת חכים לביתם בוולוס. בשנת 1946 החליטו לעזוב את יוון ועלו לארץ ישראל באניית המעפילים הנרייטה סאלד.

ב-10 במארס 2015 הוכרו אפוסטולוס ומריה ווליוטיס על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם.