מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

יום רביעי יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לברנרד והנדריקה קולנברנדר ולבנם אלברט מהולנד

בטקס ישתתפו המציל אלברט קולנברנדר שיגיע במיוחד מהולנד והניצולים יצחק ובן חולתה (מבית מוניקנדם)

29 מאי 2006

ביום רביעי, ד' בסיון תשס"ו, 31 במאי 2006, בשעה 11:30 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לברנרד (Bernard) והנדריקה (Hendrika) קולנברנדר (Colenbrander) ז"ל ולבנם אלברט (Elbert) מהולנד. בטקס ישתתפו המציל אלברט קולנברנדר שיגיע במיוחד מהולנד, הניצולים האחים יצחק (Yitzhak) ובן (Ben) חולתה (Hulata) לבית מוניקנדם (Monnikendam) וכ- 40 מבני משפחתם. האות והמדליה יוענקו ע"י נתן איתן, מנכ"ל יד ושם. הטקס יתקיים בגן חסידי אומות העולם.
 

סיפור ההצלה

משפחת מוניקנדם, הורים ושלושה בנים, התגוררה באמסטרדם. האב היה סנדלר, האם עקרת בית. ביוני 1941 האח הגדול נתפס, נשלח למחנה מאוטהאוזן ושם נרצח. בקיץ 1943, עם החרפת רדיפות היהודים, החליטו שני האחים יצחק בן ה-16 ובן בן ה-18, לברוח מהעיר בעזרתו של לוק, חבר המחתרת ההולנדית. ההורים בארנד וקטרינה החליטו לא להצטרף ונותרו באמסטרדם. הם נתפסו ונשלחו אל מותם באושוויץ, באוקטובר 1943. 

במסע הבריחה הגיעו האחים בן ויצחק ברכבת לחווה במזרח הולנד, והסתתרו שם תמורת תשלום עד שאזל להם הכסף. אז הועברו לחווה של משפחת קולנברנדר בכפר קטן סמוך לגבול גרמניה. בחווה התגוררו בני הזוג ברנרד והנדריקה עם 11 ילדיהם והסבא. בני הזוג הסכימו לקבל את האחים מוניקנדם ולהסתירם בחווה, למרות הסיכון הרב.

אב המשפחה ברנרד השתחרר ממחנה הריכוז VUGHT כחודש לפני כן לאחר שהואשם בפעילות מחתרתית. כשאב המשפחה היה במאסר היה זה הבן אלברט, אז בן 21, שמיהר להבריח את שלושת היהודים שהסתתרו באותו הזמן בחווה ומצא להם מקומות מסתור חדשים. 

בני הזוג ברנרד והנדריקה הסתירו את האחים בן ויצחק בחוותם, בחדר קטן מעל דיר החזירים, יחד עם עוד שני טייסים בריטים, ודאגו להם למזון ושתייה ולכל יתר צורכיהם. בהמשך הבריח הבן אלברט שני יהודים נוספים ודאג להם למקום מסתור בחוות המשפחה. 

לקראת סוף המלחמה הגיעו לבית משפחת קולנברנדר חיילים גרמנים והחרימו חלק מהחווה לצורכיהם. למרות זאת השאירו בני הזוג את היהודים בחוותם ותוך כדי סיכון רב העבירו אוכל ושתייה לכל המסתתרים. האחים בן ויצחק מוניקנדם נשארו בבית המצילים עד השחרור באפריל 1945.