תכנן את הביקור שלך ביד ושם
תמונה
test
חץ שמאלה

יד ושם פתוח לקהל הרחב, ללא תשלום. כל הביקורים ביד ושם חייבים להיות משוריינים מראש

ביד ושם: האזכרה השנתית ליהודי רודוס שנספו בשואה

29 יולי 2008

ניצולי שואה יוצאי רודוס מדליקים נרות אזכרה במנורת יד ושם בטקס האזכרה ליהודי רודוס.

מדליקי הנרות: מתי פורת, ניצולת קוס; ניצולי רודוס דורה שמריהו, סטלה יזרעאל פרנקו, אסתר ישראל בנדיצ'ה, משה חנן וסטלה חוניו. מימין מנחת הארוע, ליאת בן חביב, מנהלת מרכז הצפייה של יד ושם ובת לקהילת רודוס 

מר מריו סוריאנו, יושב ראש העמותה הארצית למורשת יהודי רודוס, נושא דברים בטקס

דוד גלאנטה, ניצול שואה מרודוס, מוסר את ספרו לרחל ברקאי, מנהלת אגף הנצחה והסברה ביד ושם

דוד גלאנטה, ניצול שואה מרודוס ותושב בואנוס איירס, מעניק ליד ושם את ספרו "יום אחד יותר בחיים" 

זלדה עובדיה, מנהלת עמותת ספרד לשימור והפצת התרבות היהודית ספרדית ועורכת משנה של כתב העת בלדינו "אקי- ירושלים", נושאת דברים על יהדות רודוס

ב-30 יולי 2008 התקיימה בבית הכנסת ביד ושם האזכרה השנתית ליהודי רודוס שנספו בשואה. בטקס העיד ניצול השואה מרודוס דוד גלאנטה ונשאו דברים מריו סוריאנו יו"ר העמותה הארצית למורשת יהודי רודוס, וליאת בן חביב מנהלת מרכז הצפייה ביד ושם. באזכרה נכחו ניצולי שואה יוצאי רודוס ובני משפחותיהם.

 

באי האזכרה עמדו דקה בדומיה לזכר סלבו יהושע אלקנה, נשיא הכבוד של העמותה, שנפטר לאחרונה.

באזכרה נוגן בכינור השיר "ארבולס יורן פור לוביאס" ("העצים בוכים לגשם"), שיר-עם בלדינו שנכתב בזמן גירוש היהודים מספרד והועבר מפה לאוזן במשך כ-500 שנה. בתקופת השואה שרו את השיר האסירים היהודים במחנות.

באירוע הוקרן קטע מסרטה של רֶבֶקה סַמוֹנַ́ה בהפקת L’altravista: "אי הוורדים - טרגדיה של גן עדן", שבתחילת יולי היה מועמד ל"פרס אבנר שלו יו"ר יד ושם", שמוענק ע"י מרכז הצפייה בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

זלדה עובדיה, מנהלת עמותת ספרד לשימור והפצת התרבות היהודית-ספרדית ועורכת משנה של כתב העת בלדינו "אקי-ירושלים", נשאה דברים על יהדות רודוס.

דוד גלאנטה, ניצול שואה מרודוס וכיום תושב בואנוס איירס, הגיע במיוחד לארוע וסיפר את סיפורו האישי. מר גלאנטה העניק במתנה ליד ושם את ספרו, "יום אחד יותר בחיים", וקיבל תעודת הוקרה ממריו סוריאנו, יושב ראש העמותה הארצית למורשת יהודי רודוס.

 

 

על קהילת יהודי רודוס
קהילת יהודי רודוס המשגשגת מנתה כ-4,000 איש לפני המלחמה. היו בהם יהודים שהגיעו לאי לאחר גירוש ספרד וקיימו פעילות חברתית ודתית עשירה.

בשנת 1938 הוחלו חוקי הגזע ברודוס שהיתה בשליטת האיטלקים, ועל היהודים הוטלו הגבלות ואיסורים: נסגרו סמינרים וישיבות, הוגבלה תנועת היהודים באי הקטן, בוטלו סמכויותיהם של בתי הדין היהודיים, נאסר על היהודים לעסוק במקצועות חופשיים, עובדי ציבור יהודים פוטרו, בוטלה אזרחותם האיטלקית של בני כ-103 משפחות יהודיות שהגיעו לרודוס אחרי ינואר 1919 ונקבע כי יש לגרשם מן האי.

ב-15 בספטמבר 1943 כבשו הגרמנים את רודוס וביולי 1944 החל גירוש יהודי רודוס אל המחנות ותאי הגזים באושוויץ.

1,641 מיהודי רודוס נספו בשואה. רק 179 יהודים שרדו, ביניהם כ-50 יהודים שעמדו בפני שילוח לאושוויץ וניצלו הודות לקונסול הכללי של תורכיה ברודוס, סאלח א-דין אולקומן, שטען בפני הגרמנים שהם בעלי אזרחות תורכית. אולקומן הוכר כחסיד אומות עולם על ידי יד ושם, ובשבוע שעבר נערך לכבודו כנס ברודוס.