• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

נבחרה הכרזה הזוכה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ז

ביום חמישי יעניק יו"ר יד ושם אבנר שלו את הפרס למעצבת תמר אודיה בודנר ממכללת "אמונה"שזכתה בתחרות "מעצבים זיכרון" המתקיימת זו השנה השמינית תמר אודיה תגיע לטקס ביד ושם יחד עם שני סביה ניצולי השואה

28 מרץ 2017

זו השנה השמינית שבה מקיים יד ושם את  תחרות עיצוב הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כאשר השנה התחרות היתה פתוחה לציבור הרחב.  על בסיס הכרזה הזוכה פיתח הצוות הפדגוגי של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם מערך שיעור.

בכרזה שעוצבה על ידי תמר אודיה בודנר סטודנטית שנה ג' במחלקה לעיצוב גרפי ממכללת "אמונה" בירושלים נראה ילד אשר פניו מרומזות. הילד הוא יוסף ישעיה בודנר, סבה של תמר. אחד מן המספרים הרבים המודפסים בכרזה הוא המספר אשר נצרב על זרועה של סבתהּ, מרים בודנר.

 יו"ר יד ושם אבנר שלו: "התחרות מזמינה דור של יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות הקשורות בשואה באמצעות שפה חזותית. בכך ניתן ביטוי ליחסם של היוצרים לזיכרון השואה ולהשפעתם על עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית. היקף רחב ומגוון של מעצבים ואמנים השתתפו גם השנה בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית. אנו שואפים שהוראת השואה והנחלתה ישענו גם על תחומי דעת ויצירה נוספים כמו עיצוב ואמנות. ולכן אנו מאמינים בדיאלוג אותנטי ומגוון בנושא".

מנימוקי ועדת השיפוט בראשותו של חתן פרס ישראל בתחום העיצוב דוד טרטקובר לבחירת הכרזה הזוכה (המצורפת להודעה לעיתונות):

"מתוך המספרים אשר היו יסוד וחלק ממסע שלילת אנושיות שיטתי ומכוון מתבהרת דמותו של ילד יהודי אחד. הדמות בעלת עומק ומהווה ייצוג לעולם אנושי שלם שנקטע באחת ולמושגי תרבות שהשתנו לבלי שוב. דווקא אל מול הכוונה למחוק זהותם וצלמם של הקורבנות הנרדפים עד צוואר עולה במלוא חיוניותה השאיפה והתקווה להיאחז בחיים במלוא היקפם ומשמעותם. הדמות המעורפלת המשתקפת  מבעד למספרים מהווה תזכורת למחויבות לזכור את הקורבנות כבני אדם, בעלי זהות ייחודית ונבדלת. זהו דימוי המכיל משמעות רבה ובכך הופך לסימבול המעניק ביטוי חזותי למורכבות זיכרון השואה".