• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מחר יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לאדולף אוטו ז"ל מגרמניה

את האות והמדליה תקבל בשמו בתו שמגיעה לטקס מפולין. באירוע תשתתף הניצולה חדווה גיל ובני משפחתה

27 נובמבר 2011

מחר, ב' בכסלו תשע"ב, 28 בנובמבר 2011 בשעה 11:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לאדולף אוטו (Adolf Otto) ז"ל מגרמניה. את האות והמדליה תקבל בשמו בתו Anna Suchecka שתגיע לטקס מפולין. הטקס יערך בנוכחות שגרירת פולין בישראל אגניישקה מגדז'יאק מיזווסקה, סגן שגריר גרמניה בישראל פיטר פרוגל, הניצולה חדווה גיל, בני משפחה וחברים וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד. הטקס יתקיים בבית הכנסת ביד ושם.

סיפור ההצלה:

יהודים החלו להתיישב בזאביירצ'ה (Zawiercie) כבר במחצית השנייה של המאה ה-17 ובסוף המאה ה-19 נוסדה הקהילה היהודית. ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בזאביירצ'ה כ-7,000 יהודים.

ב-4 בספטמבר 1939 פלשו יחידות צבאיות לזאביירצ'ה. היהודים הוכו, הושפלו פומבית ורכושם הולאם. ביולי 1940 אולצו יהודי זאביירצ'ה לעבור לגטו פתוח. כ-10,000 יהודים היו בגטו וסבלו מתנאים סניטריים קשים, צפיפות, תת תזונה ומחלות. בסוף 1941 נסגר הגטו והגרמנים הקיפו אותו בגדר תיל ובשומרים. באוגוסט 1942 החלו הגרמנים בחיסול הגטו. בסיועם של שוטרים פולנים שלחו הגרמנים 2,000 יהודים לאושוויץ. באוגוסט 1943 ערכו הגרמנים אקציה נוספת ו- 6,000 יהודים שולחו לאושוויץ. מן האקציות ניצלו כ - 2,500 יהודים שעבדו במפעל לייצור מדים לחיל האוויר הגרמני.

בין העובדים במפעל היתה חדווה גיל, אז Alfreda Leizerowicz, ילידת 1929. בקיץ 1943, סיפר לה אדולף אוטו, יליד Waldenburg (Walbrzych) אשר שרת במפעל של חיל האוויר הגרמני בזאביירצ'ה, שהוא יוצא לחופשת מחלה. הוא נתן לה את כתובת ביתו, ואמר שבמקרה של סכנה תוכל למצוא בביתו מסתור.

ואכן בחודש אוגוסט 1943, כשהחל החיסול הסופי של הגטו, ברחה חדווה מהגטו ללא כל ניירות והגיעה אל ביתו של הגרמני שמיד קיבל אותה. לאשתו ובנו הצעיר, שכמו נערים אחרים בגילו היה חבר בתנועת הנוער ההיטלראית, סיפר אדולף שהאורחת היא נערה יהודיה שתישאר בביתם עד שימצא לה מקום בטוח יותר. לשכנים סיפרו שהיא קרובת משפחה וביקשו מהנערה לקרוא להם דוד ודודה. למעלה משבוע שהתה חדווה בביתם של משפחת אוטו אשר התייחסו אליה בצורה מופתית. כשאדולף עמד לחזור למפעל, מסר לה כתובת של איכר באחד מכפרי הסביבה, ששם תוכל למצוא עבודה.

חדווה לא מצאה את כתובתו של האיכר, ובלית ברירה פנתה לאיכר אחר, ומבלי לגלות שהיא יהודיה מצאה אצלו עבודה עד סוף המלחמה. במאי 1947 עלתה חדווה באניית המעפילים "התקווה" שגורשה לקפריסין, והגיעה ארצה עם שחרור עצורי קפריסין.

אדולף אוטו נשאר לחיות ב- Walbrzych (פולין) עד לפטירתו בשנת 1971.