מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לבני הזוג יאנינה ויוליאן קוסק ז"ל וזופיה וסטניסלב פשקיט ז"ל מפולין

הארוע יתקיים במעמד הניצולים ציפורה וולקן שפירא וישראל טורן

22 אוקטובר 2018

מחר (חמישי) בשעה 11:15 יתקיים טקס הענקת אות חסידי אומות העולם בבית הכנסת ביד ושם. האות והמדליה יוענקו לאנה קוסק, ביתם של יאנינה ויוליאן, ולמגדלנה קרוליק, בת אחייניתו של סטניסלב פשקיט, על ידי מנהל מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם, ד"ר יואל זיסנויין. הטקס ייערך במעמד הניצולים ציפורה וולקן שפירא וישראל טורן ובנוכחות שגריר פולין בישראל, ראש עיריית שדרות, חברי הוועדה לציון חסידי אומות עולם, בני משפחה וחברים.

סיפור הצלה בני הזוג פשקיט:

ואלדמר 'ולאדק' ישראל טורן נולד בשנת 1935 בפרבר של וורשה. עם פרוץ המלחמה הצטרפה אמו צילה למחתרת ועסקה בהעברת מסרים ומזון בין גטאות וורשה ומיידז'שין. בשלב מסוים נתפסה, וככל הנראה נרצחה במחנה מיידנק.

לפני פרוץ מרד גטו וורשה ב-1943 הספיק אביו של ולאדק- יאנק, להפקידו בידי מכר פולני. אך כשהלחימה החלה שינה המכר את דעתו, ושלח את הילד חזרה לאביו. ולאדק, שלא ידע את הדרך חזרה, שוטט ברחובות במשך כמה ימים עד שנתקל בקבוצת יהודים מובלת לתחנת הרכבת, וביניהם אביו. ולאדק ידע שאסור לו להתקרב.

כך המשיך ולאדק לשוטט ברחובות עד שפגש באישה פולנייה זופיה חנצ'ינסקה. היא לא האמינה לו כשטען שהוא לא יהודי, והחליטה לקחת אותו איתה לביתה. היא שיכנה אותו בעליית הגג ללא ידיעתם של שאר בני משפחתה וכל לילה הייתה מביאה לו אוכל לעליית הגג.

עם מותם של בנה ואמה מצאה עצמה זופיה במצב קשה. בעלה החייל היה בגדר נעדר, והיא נותרה ללא פרנסה. על כן החליטה לקחת עמה את ולאדק לוורשה, אל סטניסלב פשקיט- ידיד ומי שיהיה בעלה לעתיד. ולאדק נשאר עם זופיה וסטניסלב, שדאגו לו והגנו עליו. השלושה נשארו יחדיו גם אחרי המלחמה, אך ב-1946 נלקח ולאדק, בניגוד לרצונו, לבית יתומים יהודי בלודז', ובהמשך נשלח לישראל. את הוריו המאמצים לא זכה לראות שוב.

סיפור הצלה בני הזוג קוסק:

מרדכי וולקן ואשתו חיה (לבית פרנקל) חיו בקרקוב עם שני ילדיהם פרניה-ציפורה ויצחק. כשנדרשו לעבור לגטו, הספיק מרדכי להפקיד את רכושו בידי חברו מבית הספר, יוליאן קוסק.

בני המשפחה הצליחו להישאר יחד עד לחיסול הגטו במרץ 1943. הם נשלחו למחנה פלשוב, ושם הופרדו: מרדכי ויצחק בן הארבע נשלחו למחנה הגברים, ואילו חיה ובתה בת החמש נשלחו למחנה הנשים, שם עבדה חיה בייצור מדים לצבא הגרמני.

יום אחד, בדרכה לעבודה, הצליחה חיה להבריח את בתה פרניה-ציפורה אל מחוץ למחנה ולהפקידה בידי יאנינה קוסק, אשתו של יוליאן. יאנינה לקחה את הילדה לביתה, ובני הזוג טיפלו בה באהבה רבה. רוב הזמן שהתה פרניה-ציפורה בביתם, אך לקראת סוף המלחמה, גבר חששם של בני הזוג קוסק, והילדה הועברה לבית של קרובי משפחה של יוליאן, להם שילם מכספו-שלו תמורת אחזקתה. משנודע לו שמרדכי וחיה הועברו למחנה אחר בפריניצה, החל קוסק לשלוח להם חבילות מזון וסיגריות.

עם סיום המלחמה, במאי 1945, חזרו מרדכי וחיה לבני הזוג קוסק והתאחדו עם בתם. בנם יצחק נספה באקציה במאי 1944, יחד עם אביו של מרדכי. בני משפחת וולקן עזבו לבסוף את פולין ב-1946.

הטקס פתוח לסיקור תקשורתי:

כתבים/צלמים המעונינים לסקר את הטקס, מתבקשים לאשר הגעתם ולהגיע לבית הכנסת ביד ושם בשעה 11:00