מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מחר יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לד"ר מנואל אנטוניו מוניוס בוררו ז"ל מאקוודור

22 יוני 2011

מחר (ה'), כ"א בסיון תשע"א, 23 ביוני 2011 בשעה 11:15 יתקיים בבית הכנסת ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לד"ר מנואל אנטוניו מוניוס בוררו (Dr. Manuel Antonio Munoz Borrero) ז"ל מאקוודור. את האות והמדליה יקבל בשמו בנו, לנרט בלקה (Lennart Bjelke ). הטקס יערך בנוכחות שגריר אקוודור בישראל (Raul Guillermo Bassante Ramirez), שגרירת שבדיה בישראל (Elinor Hammarskjold) נכדיו של החסיד, אחיינו של החסיד, ניצולת השואה בטי מאייר לבית אייכנהויזר, בני משפחה וחברים. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד. הטקס יערך באנגלית.

סיפור ההצלה:

ד"ר מנואל אנטוניו מוניוס בוררו נולד בCuenca - אקוודור בשנת 1891. כמו אביו לפניו הצטרף גם הוא לשירות החוץ של ארצו וב-1931 מונה לקונסול בשטוקהולם. ב- 1941 העביר ד"ר מוניוס בוררו באמצעות הקונסוליה של צ'ילה כ- 80 דרכונים לאיסטנבול לחלוקה לפולנים, רובם יהודים. על כך פוטר ממשרתו על פי צו נשיאותי מינואר 1942. ממשלת אקוודור הודיעה לממשלת שבדיה על פיטוריו, אך לא שלחה נציג אחר במקומו. ד"ר מוניוס בוררו פנה למשרד החוץ וביקש לערער על פיטוריו, אך לא נענה. השבדים לא מילאו אחר בקשת אקוודור להחרים את הארכיון של הקונסוליה, וכך נשארו ברשותו חותמות וטפסים של ארצו.

אחר כך פנו מנהיגים יהודים בשבדיה, ביניהם הרב אברהם ישראל יעקובסון והילל סטורץ', לד"ר מוניוס בוררו בבקשה להנפיק דרכונים ליהודים באירופה הכבושה כדי שייהנו מן ההגנה היחסית לה זכו בעלי אזרחות לטינו-אמריקאית מפני שילוחים למחנות המוות. ד"ר מוניוס בוררו נענה לבקשה, והחל להנפיק דרכונים על פי רשימות שקיבל מן המנהיגים היהודיים, וזאת על אף שנאסר עליו לעשות שימוש כלשהו בציוד הקונסוליה. בשל כך, נחקר ד"ר מוניוס בוררו במשטרת שבדיה, והיה במעקב של השירותים החשאיים שלה. מתן הדרכונים היה מנוגד להנחיות ממשלת אקוודור, שהנחתה את הנציגויות שלה למנוע הגירת יהודים לארצם, ובכך סתם ד"ר מוניוס בוררו את הגולל על סיכוייו לחזור אי פעם לשירות החוץ של ארצו.

הדרכונים של אקוודור שנשלחו משבדיה לפולין לא הצילו בסופו של דבר את בעליהם – קבוצה אחת של יהודים בעלי אזרחויות לטינו-אמריקאיות, ובהם מי שהחזיקו בדרכונים של אקוודור, שולחה ממלון פולסקי בוורשה לברגן בלזן ומשם שולחו באוקטובר 1943 להשמדה; קבוצה אחרת של יהודים פולנים עם דרכונים זרים, ביניהם 10 בעלי תעודות של אקוודור, הועברה למחנה ויטל בצרפת, אך גם כאן היתה זו רק הגנה זמנית, ובסופו של דבר נשלחו לאושוויץ בסוף אפריל 1944.

דרכונים של אקוודור שהונפקו בידי ד"ר מוניוס בוררו נשלחו גם להולנד. דרכונים אלה זיכו את בעליהם בפטור מענידת הטלאי, דחייה של הגירוש למחנות במזרח, והקלות אחרות. מתוך קבוצה זו נשלחו 96 לברגן-בלזן. חלקם נספו בתנאים האיומים במחנה, אך קבוצה מקרב השורדים פנו ליד ושם בבקשה להכיר בקונסול כחסיד אומות העולם. ניצולת השואה בטי מאייר לבית אייכנהויזר היגרה מגרמניה להולנד. היא ואמה קיבלו שני דרכונים של אקוודור על שמן ונותר להן רק להדביק את תמונותיהן ולחתום. בעזרת דרכונים אלה, ניצלו בטי ואמה משילוח למזרח. הן הגיעו לברגן-בלזן ומשם יצאו בינואר 1945 ברכבת לשוויץ, במסגרת עסקת חליפין וכך שרדו את השואה.

ד"ר בוררו הוא האדם הראשון מאקוודור שמוכר כחסיד אומות העולם.