מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

לציון 73 שנים למרד בגטו ניסבייז' יד ושם העלה היום לאתר האינטרנט את סיפורה המרתק של קהילת ניסבייז' והמרד המזוין הראשון בגטאות

21 יולי 2015

לציון 73 שנים למרד בגטו ניסבייז' בפולין (כיום בלרוס), העלה היום יד ושם לאתר האינטרנט שלו את סיפורה המרתק של קהילת ניסבייז'. באתר מתוארים חיי הקהילה לפני השואה וסיפור המרד שהיה שם בתקופת השואה. סיפור קהילת ניסבייז' יתווסף לסיפורן של קהילות נוספות במסגרת תת אתר מקוון של יד ושם - "כאן יסופרו תולדותיהן".

היום, 21.7.2015 בדיוק 73 שנים לפרוץ המרד בגטו ניסבייז', הציג יו"ר יד ושם אבנר שלו בפני יו"ר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה מיכה חריש ויו"ר ועדת הסיוע וההנצחה של החברה להשבה עו"ד מרדכי בס, שתומכת בפרויקט הקהילות המקוון, את סיפורה של קהילת ניסבייז' הכולל גם את המרידה בגטו.

יו"ר יד ושם אבנר שלו: "היה חשוב לנו לספר לא רק על מותם של היהודים אלא גם על חייהם כבני אדם החברים בקהילה בה היו חיי תרבות ורוח, שותפות ועזרה הדדית. למעלה מאלף שנים ישבו היהודים על אדמת אירופה, בנו את קהילותיהם ושמרו על ייחודם הלאומי והדתי. הם ידעו ימים של שקט ופריחה תרבותית וימי שפל ששיאם היה בתקופת הכיבוש הגרמני נאצי, שגרם להריסתן של רוב הקהילות היהודיות באירופה."

יו"ר ועדת הסיוע וההנצחה של החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה עו"ד מרדכי בס: "החברה להשבה, שיזמה את פרוייקט הנצחת קהילות נכחדות, מתוך כוונה להביא למודעות את ההשמדה של כ- 2,000 קהילות קטנות בידי הצורר הנאצי, גאה להיות שותפה של יד ושם בפרוייקט המיוחד הזה."

סיפור המרד: מעדותו של דוד פרפל, (ארכיון יד ושם):"יצאנו בריצה, אני ואשתי, לשטח הציבורי. היתה תחושה של חיסול. ראו שהרגע מתקרב. ההחלטה שהתקבלה יום קודם לכן בבית המדרש, "תמות נפשי עם פלישתים", צריכה להתבצע. לא לאפשר שום סלקציה, להצית את הגטו, לחולל מהומה, מי שיעמוד לו מזלו יינצל. לא לאפשר דבר. שום סלקציה, שום שלל לגרמנים...ראינו איך הגטו בוער. קבוצת היהודים שהיתה בבית הכנסת הקר, קאלטער שול, פתחה באש על הגרמנים שעמדו מחוץ לגטו. החל קרב".

לאחר רציחתם של כ-4,000 מיהודי העיר באוקטובר 1941 הועברו 685 העובדים ובני משפחותיהם שנותרו בחיים לבניין הגימנסיה, שם שהו כל הלילה. למחרת הועברו לרחוב בתי הכנסת בעיירה, רחוב שגודר בגדר תיל והפך לגטו. בדצמבר 1941 התכנסו בחשאי צעירים תושבי הגטו, ובראשם חברי "השומר הצעיר", והתארגנו למחתרת לוחמת.

הם ייצרו נשק קר, כולל סכינים, גרזנים ואלות ממוסמרות, וכן חומרי בערה להצתת הבתים במקרה של מרד. שני מהנדסים יהודים ייצרו חומצה זרחנית למילוי בקבוקי תבערה. שתי צעירות שעבדו במחסן נשק על המפקדה הגרמנית הבריחו לגטו מעט כדורים ורימוני יד, ואף מקלע קל, מפורק לחלקים. דב אלפרוביץ' הבריח לגטו מספר אקדחים.

ב-21 ביולי כיתרו גרמנים ושוטרים מקומיים את הגטו והיהודים נקראו להתאסף לסלקציה, אך ראש היודנרט השיב לגרמנים שהיהודים מסרבים למלא את הפקודה. יהודי הגטו התקוממו בהנהגת חברי המחתרת, בהם שלום חולבסקי וחיים-אליהו פולצ'ק. זה היה המרד המזוין הראשון מסוגו בגטאות (לצד ההתקוממות בגטו קלצק הסמוך) ככלל, העדויות מעלות כי תגובת היהודים במחוז נובוגרודק שבמזרח פולין התאפיינה בהתנגדות לכובש הגרמני ובלחימה נגדו.

הסיפורים אודות הקהילות בתת האתר המקוון של יד ושם "כאן יסופרו תולדותיהן" נבנו בסיוע החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בישראל והן מופיעות הן באתר בעברית והן באתר באנגלית.