20 דצמבר 2020
יד ושם אבל על מותו של ברוך שוב (1924-2020), ניצול שואה מווילנה, ליטא, וחבר הנהלת יד ושם. שוב פעל שנים רבות למען הנחלת זיכרון השואה. בין תפקידיו היה יושב ראש ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל, חבר בוועדת חסידי אומות העולם, חבר בדירקטוריון ועידת התביעות ובמרכז הארגונים של ניצולי השואה והיה מרצה בנושא אנטישמיות והכחשת השואה. בשנת 2010 היה אחד מששת מדליקי המשואות בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
שוב נולד בווילנה בשנת 1924, בן שני במשפחה חסידית של שש נפשות. ביוני 1941 כבשו הגרמנים את וילנה והחלו לרצוח את יהודי וילנה בפונאר. שוב, שלמד הנדסת מכונות, קיבל עבודה במוסך גרמני בו תוקנו מכוניות צבאיות.
לאחר מכן, שוב ואחותו הבכורה ציפורה הסתתרו במשאית, באמצעותה הגיעו לעיירה רדושקוביצה, שם עבד שוב במוסך של הצבא הגרמני. במרץ 1942 נרצחה ציפורה, לצד 840 מיהודי העיירה באקציה גדולה.
שוב המשיך בעבודתו בגטו שהוקם ברדושקוביצה. באביב הקימו צעירי הגטו מחתרת, אספו כסף, קנו נשק והתכוננו לצאת ליערות ולהצטרף לפרטיזנים. הפעילות נפסקה בלחץ המשפחות, לאחר שהגרמנים איימו עליהן ברצח אם יחסרו אנשים בגטו.
לאחר שקיבל שוב אות חיים מאמו שהייתה בווילנה, שב לעיר ועבד במפעלים עבור הגרמנים. במקביל הקים מחתרת עם חברו יעקב (קובה) קושקין ובהמשך הצטרף למחתרת אף-פה-או- ארגון פרטיזנים מאוחד. לאחר התנגשות חמושה בין המחתרת לגרמנים החליט שוב לצאת עם חברים נוספים אל יער רודניקי, שם הצטרפו לפרטיזנים.
שוב חבר ליחידת צנחנים רוסית והשתתף בפעולות קרביות. ביולי 1944 כבש הצבא האדום את וילנה, ושוב חזר לעיר, שם גילה שכל בני משפחתו נרצחו. הוא הצטרף לצבא האדום, נלחם בחזית, נפצע ואושפז בבית חולים. חודשים ספורים לאחר שחרורו מהצבא החליט לעלות לארץ ישראל.
שוב עבר בהונגריה, ברומניה ובאיטליה, ובאוקטובר 1945 הגיע לארץ ישראל. במלחמת העצמאות שירת בהגנה כטכנאי מטוסים. שוב החל לעבוד בחברת אל על והתקדם במדרג התפקידים עד לתפקיד מהנדס טיס ראשי, בו שימש עד פרישתו.
"ברוך היה פרטיזן ולוחם שגילם בחייו בישראל את תקומת הניצולים והמחוייבות לבנות את החיים, את המדינה ואת החברה בישראל" אומר אבנר שלו, יו"ר יד ושם, "הוא פעל ללא לאות עד יומו האחרון למען הנצחת השואה והנחלתה והוא ייחסר לנו מאוד".
שוב הותיר אחריו שני ילדים ושמונה נכדים. יד ושם שולח את תנחומיו העמוקים למשפחה. יהי זכרו ברוך.