• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ביום שני יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם ליקובוס ויוהאנה וויטה ז"ל מהולנד

19 מאי 2011

ביום שני, י"ט באייר תשע"א, 23 במאי 2011 בשעה 11:15 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם ליקובוס ויוהאנה וויטה Jacobus & Johanna Witte ז"ל מהולנד. את האות והמדליה יקבל בשמם בנם, קייס וויטה Cees Witte. הטקס יערך בנוכחות ניצול השואה ליאופולד רוברט קלפוס Leopold Robert Kalfus, שגריר הולנד בישראל מכאיל דן-הונד H.E. Mr.Michiel den Hond, בני משפחה, חברים וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנכ"ל יד ושם, נתן איתן. הטקס יתקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.

סיפור ההצלה:

במאי 1940 פלשו הגרמנים להולנד. השואה בהולנד כילתה כמעט את הקהילה היהודית כולה. 104,000 מתוך כ- 140,000 היהודים שהיו בהולנד עם הכיבוש הגרמני נרצחו. במצוד הבלתי נלאה אחר היהודים נעזרו הגרמנים גם בהולנדים. סכנת ההלשנה ריחפה על כל מי שהעז להסתיר יהודים. על רקע זה בולטת במיוחד גבורתם של מי שסירבו ללכת עם הזרם וגוננו על שכניהם היהודים.

משפחת קלפוס הגיעה להולנד בסוף שנות ה-30 המוקדמות מפולין, דרך ברלין. המשפחה התיישבה בעיירה אורסכוט בדרום הולנד. לאחר כיבוש הולנד על ידי הגרמנים, ניסתה המשפחה לקבל מסמכים שיוכיחו כי הם אינם לגמרי יהודים, אך ניסיון זה נכשל. בעקבות זאת החליטה משפחת קלפוס לעבור למסתור. האם אירנה אירמה (Irena Irma) ובתה רנטה (Renate) עברו למקום מסתור אחד, האב לאון (Leon) ובנו ראלף (Ralph) עברו למקום מסתור אחר ואילו את רוברט בן הארבע לקח יוהאן טרמיר (Johan Termeer), מכר של המשפחה אל קרובת משפחתו יוהאנה וויטה-פיטרסה (Johanna Witte-Pieterse). יוהאנה נישאה זמן קצר לפני כן ל-יקובוס וויטה(Jacobus Witte), איכר אלמן, והזוג התגורר עם שלושה מתוך חמשת ילדיו של יקובוס בכפר Zijdewind שבצפון הולנד. רוברט הוצג כאחיינה של יוהאנה והיחס אליו היה כמו לשאר ילדי המשפחה. רוברט ישן בעליית הגג יחד עם שני הבנים קייס ויאן (Cees&(Jan והלך לגן ילדים שנוהל ע"י נזירות קתוליות. תוך זמן קצר רוברט הרגיש בבית וקרא ליקובוס דוד וליוהאנה דודה.

בחווה של בני הזוג וויטה היו פרות, תרנגולות ותבואה ולכן תמיד היה חלב ולחם שיוהאנה הכינה בעצמה. לעיתים קרובות היו מגיעים חיילים גרמנים לחפש סוסים ומזון. למרות זאת, מעולם לא התגלה כי רוברט יהודי. בחורף 1944-1945 הגרמנים עצרו את אספקת המזון לערים הגדולות ואנשים רבים הגיעו אל הכפרים לחפש מזון. על אף שהסכנה לבני משפחת וויטה גדלה, בני הזוג השאירו את רוברט אצלם. בני הזוג וויטה אף הסתירו בחווה שלהם טייס בריטי שמטוסו יורט על ידי הגרמנים.

רוברט הוסתר על ידי בני הזוג וויטה במשך כשנתיים. לאחר השחרור, במאי 1945, הגיע יוהאן טרמיר להחזיר את רוברט למשפחתו. הפרידה ממשפחת וויטה שהפכה להיות משפחתו של רוברט הייתה קשה ביותר לאחר ששוב הוא נקרע מסביבתו. לבסוף חזר רוברט אל משפחתו ששרדה את המלחמה.

 יוהאנה וויטה נפטרה ב-8 ביולי 1971. בעלה יקובוס וויטה נפטר ב-6 במאי 1974. ב-1 באוגוסט 2010 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להכיר בבני הזוג יקובוס ויוהאנה וויטה כחסידי אומות העולם.