• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

עצרת תנועות הנוער בבקעת הקהילות

19 אפריל 2004

עצרת תנועות הנוער המסורתית התקיימה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ח בניסן תשס"ד, במעמד שרת החינוך והתרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת.

כמדי שנה, נערכה העצרת בשעות בין הערביים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בין כתליה של בקעת הקהילות ביד ושם, והעלתה על נס את תרומתם הייחודית של תנועות הנוער במרי, בהתנגדות, בהצלה ובשמירה על החיוניות בתקופת השואה. כ 600 בני נוער, מ 16תנועות נוער בישראל, מן השומר הצעיר ועד בית"ר ומן הצופים ועד בני עקיבא, נתנו ביטוי לקשת הרחבה של תנועות הנוער, כפי שהתקיימו גם בקהילות היהודיות לפני השואה ואת המשך דרכן, כאן במדינת ישראל, 60 שנה אחרי.

עצרת תנועות הנוער, הנערכת במתכונתה הנוכחית מאז שנת 1993, מועברת בשידור ישיר בטלוויזיה ומתקיימת בשיתוף עם מטה הסברה, מנהל חברה ונוער ומועצת תנועות הנוער במשרד החינוך,התרבות והספורט.

העצרת, בהנחייתם של סופי צדקה ואיתי שגב, נפתחה בהדלקת אבוקת הזיכרון לזכר קורבנות השואה, בקריאת פסוקי תהילים ובתפילת "אל מלא רחמים" מפי חברי תנועות הנוער השונות.

השנה, עמדה העצרת בסימן הנושא המרכזי של יום הזיכרון תשס"ד, והוא "עד היהודי האחרון, עד השם האחרון".

בדבריה, התייחסה השרה לימור לבנת, לרוע ולחושך הגרמני שלבשו כסות של "שליחות קדושה, אידיאולוגיה והקרבה" בזמן מלחמת העולם השנייה. "עד הרגע האחרון ממש, צבאות הברית כבר היו מרחק של יום או יומיים מהם, והנאצים – במקום להימלט ולהציל את נפשם - המשיכו להפעיל את מכונת ההשמדה, כאילו הם ממלאים שליחות קדושה" – אמרה לבנת. השרה לבנת הדגישה את הצורך של מדינת ישראל לבצע את "השליחות ההפוכה, שליחות האור" ובמרכזה חיפוש בעדויות, בארכיונים, ובניירות ומציאת כל שֵם. "השטן רדף אחרי כל אחד כדי לכסות את שמו בחושך", סיימה לבנת את דבריה, "ואנחנו בזיכרון ובתיעוד מחפשים כל אחד כדי להביא את שמו אל האור, להעלות מן השכחה את כל השמות, עד השם האחרון, עד היהודי האחרון."

יו"ר הנהלת יד ושם, מר אבנר שלו, קרא בתחילת דבריו, קטע מיומנו של תומס גבע, המתאר בהומור כואב את יום הולדתו הארבעה עשר במחנה אושוויץ. שלו תאר, כיצד בתקופת השואה, נאלצו הילדים להתבגר באחת ובמקרים רבים גם הפכו למפרנסים ולמנהיגים של משפחתם.

הוא הדגיש שתנועות הנוער, היו אלו שהניפו את נס המרד בגטאות ובמחנות וציין את פועלם ותרומתם של המעטים מבין חברי תנועות הנוער שזכו להינצל, להקמתה ולפיתוחה של מדינת ישראל. "היום אנחנו מבקשים להתקרב, להזדהות ולגעת בסיפור חייהם. הם הותירו לנו מורשת נאצלה של בחירה בחיים, של מחויבות חסרת פשרות לחיים של משמעות, של חינוך, של יצירה ושל הנהגה. הם המשיכו בהתוויית הדרך היהודית-ציונית של דבקות בערכי מוסר בסיסיים. בדרך של יצירה, אהבת האדם ואהבת החיים." אמר שלו. בפנייה ישירה של מאות בני בנוער שבו לעצרת, הוסיף : " אתם, חברי תנועות-הנוער, מהווים המשך למורשת זו. אתם, שתפקיד הובלת החברה וחינוך הדור הבא יוטל על כתפיכם בשנים הקרובות צריכים לנצור מורשת זו. "

בשם ניצולי השואה חברי תנועות הנוער, דבר השחקן שמוליק שילה, בעדות מרגשת במיוחד . הוא סיפר על הרגשות הציוניים, הכמיהה לארץ ישראל, וההווי המיוחד שהיה קיים בתנועת הנוער בה היה חבר לפני המלחמה (תנועת בית"ר) כשהיה בן 9 בלבד. לאחר המלחמה שב שילה מן המחנות אל העיירה שלו, לוצק, ולא מצא אף אחד מבני משפחתו או מחבריו לתנועה ולספסל הלימודים. בקול חנוק מדמעות סיפר שילה, כיצד, בזכות קיומה של מדינת ישראל וקיומו של צבא חזק, צבא ההגנה לישראל, הוא היה יכול להגן על בנו הקטן בתקופת הפרעות של ה"פדאיון" בשנות החמישים - בניגוד המוחלט לחוסר האונים של אביו ז"ל, שנספה בשואה יחד עם שאר משפחתו, שלא היה יכול להגן על 'שמוליק' הקטן.

" היום כשאני רואה טנק ישראלי או מטוס סילון מאיים, אני אינני מפחד...אני נמלא גאווה. ואתם, שבקרוב תשרתו בצה"ל ותאחזו בנשק, זכרו שבזכות הרובה, המטוס והטנק, מה שעבר עליי לא יתרחש שוב לעולם, לא עוד."

לאחר דבריו המרגשים של שמוליק שילה עלתה הזמרת שרית חדד, וביצעה את השיר "כשהלב בוכה".

בשם תנועות הנוער בישראל, נשא דברים דניאל רויכמן, מתנועת מכבי הצעיר . הוא הדגיש את הסכנות שבעלייתה המחודשת של האנטישמיות היום, בעיקר באירופה. האנטישמיות לא פסקה לדבריו מניסיונותיה להרים את ראשה לאחר מלחמת העולם השנייה, אולם דבר אחד כן השתנה והוא – הקמתה של מדינת ישראל כמקום היחידי בעולם בו היהודים מוגנים מן האנטישמיות. לסיום דבריו אמר : "אנחנו, חניכי תנועות הנוער מחדשים היום , יום הזיכרון לשואה ולגבורה, את התחייבותנו להוציא אל הפועל את הצהרות מגילת העצמאות... כמדינה דמוקרטית הנשענת על ערכים של שוויון, חירות, צדק ושלום."

במהלך הטקס הוקראו קטעים מתוך כתביהם של נערים יהודים, חברי תנועות הנוער, שכתבו בתקופת השואה.

ביטוי ייחודי לקשר של בני הנוער הישראלי כיום, עם בני הנוער בתקופת השואה, ניתן בביצוע השיר "חלון הפונה לצד ההוא", שנכתב על ידי ולדיסלב שלנגל, נער יהודי שחי בגטו ורשה ונספה במרד בשנת 1943. השיר הולחן במיוחד לכבוד העצרת ובוצע על ידי יפעת זיו ויובל לב ארי.