מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לוולנטינה וארנאבינה מאוקראינה שבתקופת השואה הצילה ילד יהודי - יפים שטריים

18 נובמבר 2001

ביום א' 18 בנובמבר 2001, בשעה 13:30, התקיים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם, טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לוולנטינה וארנאבינה ז"ל (Valentina Varnavina) מאוקראינה על שבתקופת השואה שמה נפשה בכפה והצילה ילד יהודי - יפים שטריים (Yefim Shtraim) .

ערב המלחמה, התגוררה משפחת שטריים היהודיה ב - ז'טומיר, שבאוקראינה, וכללה הורים ושני בנים, איליה בן 9, ויפים בן 3. עם פלישת הגרמנים ביוני 1941, גוייס אב המשפחה לצבא בעוד האם ושני ילדיה ניסו לברוח מזרחה. בהגיעם לאזור ויניציה, הופצצה הרכבת בה נסעו כולם, והאם נהרגה. כאשר שני הילדים עומדים חסרי אונים ליד גופת האם, ניגשה אליהם ולנטינה, מכרת המשפחה שהתלוותה לנסיעה, ואספה את יפים הקטן, ואת אחיו הגדול (אך בהמולה הוא נפרד מהם, הצטרף ליתר הבורחים והגיע איתם לשטח בכיבוש הרומנים, שם נשאר עד לשחרור). ולנטינה לקחה את יפים חזרה לז'יטומיר והסתירה אותו בכל תקופת הכיבוש, שארכה קרוב לשלוש שנים. קודם הוסתר בביתה, ואחר כך הוצג כאחיין שלה. לאחר המלחמה, חודש הקשר בין שני האחים, והם התאחדו עם אביהם שהשתחרר מהצבא. בשנת 1996 עלה יפים ארצה, והתיישב בנצרת-עלית. לפני שנה פנה ליד ושם להכרת מצילתו המנוחה, כחסידת אומות העולם ולאחרונה, עשה מאמץ לחדש הקשר עם משפחת מצילתו, ובמקביל פנתה בתה של המצילה (שאומצה לאחר המלחמה) סבטלנה Svetlana) ) לתכנית טלויזיה רוסית לחיפוש קרובים המשודרת גם בישראל ודרך התכנית נוצר הקשר בינה לבין יפים. סבטלנה הגיעה מאוקראינה לישראל באופן מיוחד להיפגש, לראשונה זה 40 שנה, עם יפים שטריים בטקס שנערך ביד ושם ולקבל את התעודה והמדליה על-שם אימה. (אחיו של יפים, איליה, שעלה גם הוא לישראל בשנות ה- 90, נפטר לפני מספר חודשים).

אות חסידות אומות העולם היוענק גם לוולטינה מקסימניוק (Valentina Maximeniuk) ובתה תמרה ברומברג (Tamara Bromberg) לשעבר מקסימניוק, על שבתקופת השואה שמו נפשן בכפן להצלת שתי משפחות יהודיות- משפחת ירמולינסקי(Yarmolinsky) ומשפחת אשכנזי (Ashkenazi) ויהודיה נוספת - קטיה קנייבסקה (Katia Kanyevska) באודסה.

מיד לאחר כיבוש העיר אודסה, באוקטובר 1941, נרצח אביה של תמרה על-ידי הגרמנים, הדבר לא מנע ממנה ומאמה לסכן את חייהן ולסייע ליהודים. תמרה ואימה התגנבו מספר פעמים לגטאות ולמחנות אליהן הועברו יהודי העיר והביאו לאותן משפחות המוזכרות לעיל מזון, בגדים ותרופות. לעיתים היה כרוך הדבר בנסיעות ברכבת או הליכה של קילומטרים ברגל למקום בו רוכזו היהודים. מספר פעמים נאלצו אף לשחד את השומרים. בת משפחת ירמולינסקי ובת משפחת אשכנזי שמתגוררות בארה"ב וקטיה שמתגוררת באודסה פנו ליד ושם להכיר במעשי מצילותיהן. ולנטינה (האם) נפטרה באודסה לפני כ - 20 שנה, בתה תמרה נישאה ליהודי ושניהם עלו ארצה בשנות ה - 90, והם מתגוררים בחיפה. תמרה קבלה בטקס את התעודה והמדליה על שמה ועל שם אימה.

אות חסידי אומות העולם הוענק בטקס גם למיכאל ומריה רדוחיבסקי (Michal & Maria Radukhivski) ובנם מיכאל, על שבתקופת השואה שמו נפשם בכפם והצילו את בני הדודים יוסף ושלמה למשפחת אדלר, שנותרו השרידים היחידים למשפחתם.

בתקופה שמשפחת אדלר היתה כלואה במחנה עבודה, התגנב לשם מיכאל והביא דברי מזון. לאחר הרצחם של בני משפחת אדלר באחת האקציות, ברחו יוסף ושלמה והגיעו למשפחת המצילים, שהסתירו אותם באחד ממבני המשק על-ידי בניית קיר כפול, כשהכניסה למבנה הייתה דרך הגג בעזרת סולם. יש לציין כי אחיה של מריה היה משתף פעולה עם הנאצים ולא ידע שבבית אחותו מסתתרים יהודים. יוסף ושלמה שהו במסתור קרוב לשנה. לאחר המלחמה רצחו פורעים אוקראינים את מיכאל - אבי המשפחה, כנקמה על העזרה שהגיש ליהודים.

תעודת חסידי אומות העולם ומדליה הוענקו בטקס לבתו של מיכאל (שהגיעה מאוקראינה) על שם סבא, סבתא ואביה. בטקס השתתפו גם הניצולים יוסף אדלר המתגורר בחיפה ושלמה אדלר המתגורר בכפר - סבא.