מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

מחר יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם למריה ז'ורבסקה ז"ל מפולין

את האות והמדליה תקבל בתה של החסידה שתגיע לטקס במיוחד מפולין

15 ינואר 2014

מחר (ה'), 16 בינואר 2014 בשעה 11:00 יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם למריה ז'ורבסקה ז"ל מפולין. את האות והמדליה תקבל בתה Bronislawa Skoczylas שתגיע לטקס במיוחד מפולין יחד עם הנינה של חסידת אומות העולם Anna Wolyniec. הטקס יערך בנוכחות שגריר פולין בישראל יאצק חודורוביץ', ילדיה ואחיה של הניצולה יוליה לקריץ ז"ל שיגיעו לטקס במיוחד מארה"ב, בני משפחה וחברים, ניצולי שואה וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד.

סיפור ההצלה:

ב-2 ביולי 1941, כבשו הגרמנים את העיר סאסוב (Sasow) שבפולין. מתוך 1,500 יהודי סאסוב, נרצחו מרביתם במהלך השנה הראשונה לכיבוש. שאר היהודים נלקחו למחנה עבודה או לגטו ב-Zlochow.

בקיץ 1943 הלן הבר, לימים שפס, הוזהרה על ידי השומר במחנה עבודה על חיסול המחנה. הלן הצליחה לברוח ולהצטרף לאימה גיטל ובתה יוליה הבר, לימים לקריץ, אשר ברחו ליערות. יוליה בת ה-5, חלתה מאד וגופה כוסה בפצעים. נואשות וחולות הגיעו שלושת הנשים בקיץ 1943 לביתה של מריה ז'ורבסקה.

מריה התאלמנה רק שנה לפני כן כאשר בעלה Josef נרצח יחד עם ארבעה יהודים שהסתיר. למרות זאת, ולמרות שנותרה עם חמישה ילדים, הסכימה מריה להסתיר את שלושת הנמלטות בבונקר שהכין בעלה להסתרת יהודים.

מריה טיפלה במסירות ובאהבה ביוליה עד שהיא שבה לכוחותיה. באחד הימים הגיעו גרמנים לביתה של מריה על מנת לחפש יהודים. בקור רוח הסבירה מריה לגרמנים שהיהודים נמצאים בסוף הרחוב ושכנעה אותם לעזוב. מיד לאחר מכן, לקחת מריה סוס ועגלה ועזבה את ביתה יחד עם ילדיה ועם שלושת היהודיות המוסתרות. הם עברו לכפר Koltow שם גרו הוריה של מריה ונשארו בו עד השחרור בקיץ 1944.לאחר המלחמה נסעו הניצולות מערבה כדי לעזוב את פולין ולהתיישב ברפובליקה הדומיניקאנית. הן ביקשו ממריה להצטרף אליהן אך היא רצתה להישאר עם משפחתה. במהלך השנים, המשיכה חלופת המכתבים בין משפחת לקריץ למריה עד לפטירתה בשנת 1996.