• תפריט

  • ביקור ביד ושם

  • חנות מקוונת

  • שפות

  • נגישות
מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ד': 18:00-8:30

יום ה': 20:00-8:30*

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

יום ו' וערבי חג: 14:00-8:30

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:
למידע נוסף לחצו כן

ביום חמישי יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לניקולס והנדריקיה פלנטינחה

את האות והמדליה יקבל בשמם בנם ארט פלנטינחה

12 אוקטובר 2010

ביום חמישי, 14.10.10, בשעה 11:30, יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסידי אומות העולם לניקולס והנדריקיה פלנטינחה ז"ל (Nicolaas and Hendrikje Plantinga) מהולנד. את האות והמדליה יקבל בשמם בנם ארט פלנטינחה (Aart Plantinga). הטקס יערך בנוכחות שגריר הולנד בישראל מיכאיל דן-הונד (Michiel Den-Hond), אליזבט אלפרסי (Liesabeth Elfersy) שיזמה את הקשר בין משפחת המצילים ליד ושם, ניצולי שואה, בני משפחה וחברי ועדת חסידי אומות העולם. האות והמדליה יוענקו ע"י מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטיינפלד.

סיפור ההצלה: השואה בהולנד כילתה כמעט את הקהילה היהודית כולה. כ- 104,000 מתוך 140,000 היהודים שהיו בהולנד עם הכיבוש הגרמני - נרצחו. במצוד הבלתי נלאה אחר היהודים נעזרו הגרמנים גם בהולנדים. סכנת ההלשנה ריחפה על כל מי שהעז להסתיר יהודים. על רקע זה בולטת במיוחד גבורתם של מי שסירבו ללכת עם הזרם וגוננו על שכניהם היהודים.

משפחת פלנטינחה: ניקולס והנדריקיה ובנם ארט, התגוררה באמסטרדם ובבעלותם היה פנסיון אותו ניהלה הנדריקיה. ניקולס היה מחלק מוצרי חלב ובדרכו עבר בשכונה בה התגוררו יהודים רבים.

בקיץ 1942, עם תחילת שילוחי היהודים למחנות המוות, ביקשו מספר יהודים מסתור בפנסיון של משפחת פלנטינחה. ניקולס נועץ באשתו ויחד החליטו להיענות לבקשה ולהסתיר עשרה יהודים: משפחת לירנס (Lierens) – להמן (Lehman) ופיג'ה (Fietje) ובנם ז'אק (Jacques), שלושת בני משפחת חאודסמיד (Goudsmid), אלקן דה וריס (Elkan de Vries), שתי אחיות לבית משפחת דרוקר (Drukker) ווילהלמינה מטילדה ואן פראח (Wilhelmina Mathilda van Praag).

הטיפול בעשרת היהודים לא היה עניין פשוט כלל וכלל. המסתתרים אמנם שילמו דמי מחיה, אך השגת מזון, תרופות וטיפול רפואי ליהודים - היה קשה ביותר תחת הכיבוש. פעם בחודש, היתה מגיעה חברת מחתרת ומוסרת לידי ניקולס תלושי מזון, בעזרתם היה רוכש אוכל למסתתרים הרחק מן השכונה בה עבד, וזאת כדי לא לעורר את חשדם של בעלי החנויות בקרבת הפנסיון.

במרס 1944 נעצרה חברת המחתרת שסיפקה את תלושי המזון ומקום המסתור נחשף. ב-22 במרס הוקף הפנסיון באנשי משטרה גרמניים והולנדיים, שעצרו ושלחו את המסתתרים למחנות ריכוז. מתוך עשרת המסתתרים שרדה רק ווילהלמינה מטילדה ואן פרח. למזלם של בני הזוג - ניקולס שהה מחוץ לבית בזמן הפשיטה והוזהר ע"י שכנים שלא לחזור לביתו. את הנדריקיה לא עצרו מכיוון שהייתה חולה.

בני הזוג לא יכלו לשוב להתגורר בביתם. הם ניסו למצוא מקלט יחד עם בנם במפעל למסגרות, אך כאשר נודע למעסיק כי ניקולס פלנטינחה מבוקש על ידי המשטרה, הסגירם לידי השלטונות. הנדריקיה שוחררה, אך ניקולס שולח למחנה הריכוז פוחט (Vught) ומשם הועבר למחנה נוינגמה (Neuengamme) - שם נספה ב-18 בינואר 1945. כששבה הנדריקיה לביתה עם בנה ארט, מצאה כי תכולת הדירה נשדדה. מכיוון שלא יכלה עוד להשכיר חדרים היא התפרנסה בדוחק מעבודות ניקיון. הנדריקיה פלנטינחה נפטרה ב-6 בדצמבר 1989. ווילהלמינה מטילדה ואן פרח חיה היום בהולנד.